מועצה לעזרה כלכלית הדדית (קומקון)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: council for mutual economic assistance (comecon)
ארגון לשיתוף פעולה כלכלי של ארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר השקיף בשעתו את בריה"מ, ארצות מזרח אירופה, קובה, מונגוליה וויאטנם. הארוגן הוקם ביוזמתו של שר החוץ הסובייטי וצ'סלב מולוטוב (ולכן המוסד כונה במשך תקופת זמן מסוימת 'תוכנית מולוטוב' (molotov plan), לשם ניהול מדיניות כלכלית מתואמת שנועדה לפתח במשותף את המקורות והמסחר של המדינות החברות ולזרז את ההתפתחות הכלכלית והטכנית. המועצה שהוקמה בשנת 1949 ניסתה להוות תחליף מזרח אירופי לשוק האירופי המשותף. בשנים הראשונות לקיומו הקדיש הארגון את עיקר תשומת-הלב לבעיות סחר החוץ - קידום הסחר ההדדי בין המדינות החברות וגיבוש מדיניות הסחר עם הארצות הקפיטליסטיות. מאמצע שנות החמישים של המאה ה-20 החלה המועצה לתת דעתה לתיאום מרבי בין התוכניות הכלכליות ארוכות הטווח להפכן לגוש כלכלי מלוכד המושתת במידה רבה על התמחות בייצור של המדינות השונות. חברות הארגון ריכזו את עיקר סחר החוץ בינן לבין עצמן בתנאים מיוחדים, לעתים קרובות על בסיס של סחר חליפין (אם כי למדינות אלה היה מטבע בר-המרה משותף שיש לו גיבוי של זהב), קניות בצובר ממדינות אחרות וכיוצ"ב. כמו כן היו לקומקון מספר תוכניות עזרה למדינות מתפתחות. עם השינויים שחלו במדינות מזרח אירופה בסוף 1989 חלו שינויים במדיניות הארגון וקווי התפתחותו. בישיבת מנהיגי המדינות החברות בקומקון בראשית 1990 הוחלט על התקרבות הדדית בין המדינות בכיוון של יצירת שוק פתוח. שרי האוצר של מדינות הקומקון החליטו על מעבר מהיר למטבע בר-המרה או למטבעות לאומיים במסחר ביניהם. כן הוסכם כי שערי החליפין הריאליים ייקבעו על פי תנאי השוק, בכך ביטל גוש הסחר הקומוניסטי ארבעים שנות תכנון מרכזי נוקשה. עם התפוררות הגוש הסובייטי בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 התפורר גם הקומקון.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: council for mutual economic assistance (comecon)
ארגון לשיתוף פעולה כלכלי של ארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר השקיף בשעתו את בריה"מ, ארצות מזרח אירופה, קובה, מונגוליה וויאטנם. הארוגן הוקם ביוזמתו של שר החוץ הסובייטי וצ'סלב מולוטוב (ולכן המוסד כונה במשך תקופת זמן מסוימת 'תוכנית מולוטוב' (molotov plan), לשם ניהול מדיניות כלכלית מתואמת שנועדה לפתח במשותף את המקורות והמסחר של המדינות החברות ולזרז את ההתפתחות הכלכלית והטכנית. המועצה שהוקמה בשנת 1949 ניסתה להוות תחליף מזרח אירופי לשוק האירופי המשותף. בשנים הראשונות לקיומו הקדיש הארגון את עיקר תשומת-הלב לבעיות סחר החוץ - קידום הסחר ההדדי בין המדינות החברות וגיבוש מדיניות הסחר עם הארצות הקפיטליסטיות. מאמצע שנות החמישים של המאה ה-20 החלה המועצה לתת דעתה לתיאום מרבי בין התוכניות הכלכליות ארוכות הטווח להפכן לגוש כלכלי מלוכד המושתת במידה רבה על התמחות בייצור של המדינות השונות. חברות הארגון ריכזו את עיקר סחר החוץ בינן לבין עצמן בתנאים מיוחדים, לעתים קרובות על בסיס של סחר חליפין (אם כי למדינות אלה היה מטבע בר-המרה משותף שיש לו גיבוי של זהב), קניות בצובר ממדינות אחרות וכיוצ"ב. כמו כן היו לקומקון מספר תוכניות עזרה למדינות מתפתחות. עם השינויים שחלו במדינות מזרח אירופה בסוף 1989 חלו שינויים במדיניות הארגון וקווי התפתחותו. בישיבת מנהיגי המדינות החברות בקומקון בראשית 1990 הוחלט על התקרבות הדדית בין המדינות בכיוון של יצירת שוק פתוח. שרי האוצר של מדינות הקומקון החליטו על מעבר מהיר למטבע בר-המרה או למטבעות לאומיים במסחר ביניהם. כן הוסכם כי שערי החליפין הריאליים ייקבעו על פי תנאי השוק, בכך ביטל גוש הסחר הקומוניסטי ארבעים שנות תכנון מרכזי נוקשה. עם התפוררות הגוש הסובייטי בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 התפורר גם הקומקון.
