מחשב דיגיטלי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: digital computer

התקן לעיבוד נתונים המבוסס על הדמיה של פעולות אריתמטיות ולוגיות באמצעות מעגלים אלקטרוניים. זהו מחשב שהשיטה הבינרית מהווה את הבסיס שלו. הדבר נוצר על ידי אימפולסים אלקטרומגנטיים שהם או מושכים או דוחים - שני מצבים שמתוארים בדרך כלל כ"כן" או "לא" שמציגים, בהתאמה, את שתי הספרות הדרושות. לכן כל האינפורמציה שמוזנת למחשב מתורגמת מהשיטה העשרונית לספרות בינריות, או "ביטס". הזיכרון (המקום בו מאוחסנת האינפורמציה) ברוב המחשבים כולל מספר גדול של "ביטס" כאלה. בנוסף לכך, פותחו מספר שיטות קידוד כדי לעצב אותיות של הא"ב, מספרים עשרוניים וכד'. בעוד השימוש במחשבים אנלוגיים מוגבל לבעיות הניתנות לפי טבען לחיקוי במערכת מכנית או אלקטרונית, אין מבחינה תיאורטית כמעט שום הגבלה לגבי סוג הבעיות שאותן ניתן לפתור באמצעות מחשבים ספרתיים; המגבלות היחידות הן אלה שנקבעו על ידי שיקולים כלכליים ועל ידי הזמן. מחשבים אלה פותרים בעיות מתמטיות מסובכות בחישוב משוואות שונות ובחירה בין אלטרנטיבות הגיוניות; הם מאחסנים אינפורמציה ומשתמשים בה בעת הצורך (זיכרון); מצייתים להוראות, מוסרים ידיעות בטלפון ופועלים בהתאם לנדרש מהם.