מייצבים אוטומטיים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: automatic stabilizers
גורמים כלכליים ופיננסיים שונים - כגון ביטוח אבטלה, תשלומי סעד ותשלומי ביטוח לאומי שונים, תמיכת מחירים, תשלומי רווחה וכן תשלומים מקרנות פנסיה - המשולבים במערכת הכלכלית, שמגמתם לשמש לחצים נגדיים למגמות מסוימות במשק כגון אינפלציה, מיתון או עליות וירידות של מחזורי עסקים ולמתן אותם, בלי התערבות ממשלתית פורמלית (בניגוד למייצבים אד-הוק). רוב המייצבים הללו הם פיסקליים באופים. החשוב שבהם הוא מס הכנסה על יחידים וחברות, שעולה ויורד על פי ההכנסה האישית והעסקות ומשמש הן כדי להקטין התפשטות מהירה מדי של הכלכלה (באמצעות מִסים גבוהים יותר) והן כדי לעודד כלכלה חלשה (באמצעות מִסים נמוכים יותר). תשלומי אבטלה (ותשלומי סעד דומים) גורמים להחלשת מגמות על ידי הבטחת תשלומים למחוסרי עבודה. מערכת הביטוח הסוציאלי (כגון סיוע למובטלים או ביטוח זקנה) משפיעה בזמן גאות ועלייה בהכנסות, ומביאה להגדלת התקבולים, בעוד שתשלומיה לציבור (למובטלים וכו') פוחתים והולכים. מערכת הביטוח הסוציאלי מהווה אפוא גם היא גורם הסופג עודפי כוח קנייה ומסייע לריסון מגמות האינפלציה. בזמן שפל עולים התשלומים במהירות (במיוחד למובטלים), בעוד שהתקבולים מצטמקים; וכך מזרימה מערכת זו תוספת אמצעי תשלום למשק, דבר המסייע לריסון מגמות הדפלציה והשפל. הוא הדין בסובסידיות ותוכניות סיוע אחרות. הכלכלן האמריקני פאול סמואלסון מציין שחיסכון חברות (המשתף בהמשכיות תשלומי דיבידנד לבעלי מניות למרות שינויים קצרי טווח בהכנסות החברה) וחסכונות משפחות (הנטייה לחסוך אפילו כאשר ההכנסה עולה) פועלים גם הם, באופן דומה, כמייצבים אוטומטיים. מייצבים כאלה מכונים גם 'מייצבים מתובנתים' (built-in stabilizers).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: automatic stabilizers
גורמים כלכליים ופיננסיים שונים - כגון ביטוח אבטלה, תשלומי סעד ותשלומי ביטוח לאומי שונים, תמיכת מחירים, תשלומי רווחה וכן תשלומים מקרנות פנסיה - המשולבים במערכת הכלכלית, שמגמתם לשמש לחצים נגדיים למגמות מסוימות במשק כגון אינפלציה, מיתון או עליות וירידות של מחזורי עסקים ולמתן אותם, בלי התערבות ממשלתית פורמלית (בניגוד למייצבים אד-הוק). רוב המייצבים הללו הם פיסקליים באופים. החשוב שבהם הוא מס הכנסה על יחידים וחברות, שעולה ויורד על פי ההכנסה האישית והעסקות ומשמש הן כדי להקטין התפשטות מהירה מדי של הכלכלה (באמצעות מִסים גבוהים יותר) והן כדי לעודד כלכלה חלשה (באמצעות מִסים נמוכים יותר). תשלומי אבטלה (ותשלומי סעד דומים) גורמים להחלשת מגמות על ידי הבטחת תשלומים למחוסרי עבודה. מערכת הביטוח הסוציאלי (כגון סיוע למובטלים או ביטוח זקנה) משפיעה בזמן גאות ועלייה בהכנסות, ומביאה להגדלת התקבולים, בעוד שתשלומיה לציבור (למובטלים וכו') פוחתים והולכים. מערכת הביטוח הסוציאלי מהווה אפוא גם היא גורם הסופג עודפי כוח קנייה ומסייע לריסון מגמות האינפלציה. בזמן שפל עולים התשלומים במהירות (במיוחד למובטלים), בעוד שהתקבולים מצטמקים; וכך מזרימה מערכת זו תוספת אמצעי תשלום למשק, דבר המסייע לריסון מגמות הדפלציה והשפל. הוא הדין בסובסידיות ותוכניות סיוע אחרות. הכלכלן האמריקני פאול סמואלסון מציין שחיסכון חברות (המשתף בהמשכיות תשלומי דיבידנד לבעלי מניות למרות שינויים קצרי טווח בהכנסות החברה) וחסכונות משפחות (הנטייה לחסוך אפילו כאשר ההכנסה עולה) פועלים גם הם, באופן דומה, כמייצבים אוטומטיים. מייצבים כאלה מכונים גם 'מייצבים מתובנתים' (built-in stabilizers).
