מיסוי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: taxation

הטלת תשלומי חובה על פרטים וארגונים על ידי הממשלה או על ידי רשויות מקומיות. מטרות המיסוי הן הקצאה, חלוקה וייצוב. הקצאה פירושה שהכסף משמש לצרכים מסוימים של המדינה (כגון ביטוח לאומי, הגנה, שמירת הסדר הציבורי, ריאות, חינוך, סעד וכו'); חלוקה פירושה לקיחה של כוח קנייה מקבוצה אחת והעברתה לקבוצה אחרת, בדרך כלל כדי לקיים צדק חברתי, ולעתים גם כדי לקיים מפעלים ותעסוקה באזורי פיתוח על ידי מתן מענקים, סובסידיות וכדומה; ייצוב פירושו שימוש במיסוי (ובצִדו השני - בסובסידיות) כדי לווסת את הכלכלה ולהשיג תעסוקה מלאה, יציבות מחירים, צמיחה כלכלית ומטרות אחרות. את 'עקרונות המיסוי' (principles taxation) קבע עוד בשנת 1776 אדם סמית והם עדיין בני תוקף היום. עקרונות אלה הם: א. צדק. המס צריך להיות הוגן ומוטל על האזרחים בהתאם ליכולת התשלום שלהם; ב. ודאות. משלם המס צריך לדעת מה עליו לשלם. דהיינו, מערכת המִסים צריכה להיות מבוססת על חוק ולא על פי קביעה שרירותית; ג. נוחות. המס צריך להיות משולם בזמן ובאופן שגורם למשלם המס את אי-הנוחות המזערית (כפי שהדבר, למשל, בניכוי מס במקור); ד. כלכליות. ההוצאות בגביית המס צריכות להיות נמוכות.