מיתון
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: recession
נסיגה בהתקדמות הכללית של כלכלת המדינה הנמשכת חודשים רבים, תקופה שבה כושר התפוקה של המשק אינו מנוצל במלואו, ואם המגמה תימשך היא עלולה להביא לשפל. תקופה כזו מאופיינת בעלייה בשיעורי האבטלה ובשיעורי הריבית ובירידה ברווחיות של הישויות העסקיות, במחירי ניירות ערך, בצריכה הפרטית והממשלתית ובהשקעות. לעתים משתמשים בביטוי הצנוע יותר 'התכווצות' (contraction), כאשר המיתון עדיין בראשית דרכו. מיתון הוא לעתים תוצאה של מדיניות ממשלתית יזומה מטרתה לצנן את המשק, להילחם באינפלציה וכיוצ"ב. בתיאוריות של מחזורי עסקים מיתון הוא השלב הבא לאחר גיאות. לאחר שההשקעות הגדולות מתקופת הגיאות הבשילו, מתברר כי הביקוש מפגר אחרי התרחבות הייצור ובמפעלים מצטבר מלאי סחרוות אשר שיווקן נתקל בקשיים. בו בזמן מביאה עליית המחירים לעלייה בהוצאות הייצור (ההוצאות לחומרי גלם, לשכר עבודה, לריבית וכו') ופוחתת הרווחיות במשק. בעלי המפעלים מגיבים על כך בצמצום ההשקעות, מוסדות האשראי מגבילים את האשראי ובאה התכווצות בשוק; המחירים יורדים וכתוצאה מהביקוש המוקטן מצמצמים מפעלים רבים את הייצור ובאה החלשה בולטת בפעילות הכלכלית. יש כלכלנים שהציעו קריטריונים ספציפיים להגדרת מיתון במונחים של משך זמן (למשל, ירידה בפעילות הכלכלית הנמשכת במשך שלושה רבעונים רצופים); של עומק (למשל, ירידה של התל"ג בלמעלה מאחוז אחד; או עלייה באבטלה בלמעלה ממספר מסוים של אנשים) ושל פיזור (הענפים הנפגעים). הקושי בקריטריונים מסוג זה שהם סובייקטיבים מאוד והם נתונים לפירושים שונים. בישראל המונח נטבע בשנות ה-60 כאשר משק ישראל הפך גאות להאטה. במקורו היה המונח מיתון מסמל את מיתון הצמיחה הכלכלית המהירה. כוונת הממשלה בזמנו היתה למתן את הפעילות הגואה במשק, שהביא לגירעון גדול במאזן התשלומים. מיתון היה אפוא האטה בצמיחה - אבל עדיין צמיחה. במשך השנים הפך המושג לנרדף למושג שפל כלכלי והיו כאלה שתירגמו אותו למשבר כלכלי.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: recession
נסיגה בהתקדמות הכללית של כלכלת המדינה הנמשכת חודשים רבים, תקופה שבה כושר התפוקה של המשק אינו מנוצל במלואו, ואם המגמה תימשך היא עלולה להביא לשפל. תקופה כזו מאופיינת בעלייה בשיעורי האבטלה ובשיעורי הריבית ובירידה ברווחיות של הישויות העסקיות, במחירי ניירות ערך, בצריכה הפרטית והממשלתית ובהשקעות. לעתים משתמשים בביטוי הצנוע יותר 'התכווצות' (contraction), כאשר המיתון עדיין בראשית דרכו. מיתון הוא לעתים תוצאה של מדיניות ממשלתית יזומה מטרתה לצנן את המשק, להילחם באינפלציה וכיוצ"ב. בתיאוריות של מחזורי עסקים מיתון הוא השלב הבא לאחר גיאות. לאחר שההשקעות הגדולות מתקופת הגיאות הבשילו, מתברר כי הביקוש מפגר אחרי התרחבות הייצור ובמפעלים מצטבר מלאי סחרוות אשר שיווקן נתקל בקשיים. בו בזמן מביאה עליית המחירים לעלייה בהוצאות הייצור (ההוצאות לחומרי גלם, לשכר עבודה, לריבית וכו') ופוחתת הרווחיות במשק. בעלי המפעלים מגיבים על כך בצמצום ההשקעות, מוסדות האשראי מגבילים את האשראי ובאה התכווצות בשוק; המחירים יורדים וכתוצאה מהביקוש המוקטן מצמצמים מפעלים רבים את הייצור ובאה החלשה בולטת בפעילות הכלכלית. יש כלכלנים שהציעו קריטריונים ספציפיים להגדרת מיתון במונחים של משך זמן (למשל, ירידה בפעילות הכלכלית הנמשכת במשך שלושה רבעונים רצופים); של עומק (למשל, ירידה של התל"ג בלמעלה מאחוז אחד; או עלייה באבטלה בלמעלה ממספר מסוים של אנשים) ושל פיזור (הענפים הנפגעים). הקושי בקריטריונים מסוג זה שהם סובייקטיבים מאוד והם נתונים לפירושים שונים. בישראל המונח נטבע בשנות ה-60 כאשר משק ישראל הפך גאות להאטה. במקורו היה המונח מיתון מסמל את מיתון הצמיחה הכלכלית המהירה. כוונת הממשלה בזמנו היתה למתן את הפעילות הגואה במשק, שהביא לגירעון גדול במאזן התשלומים. מיתון היה אפוא האטה בצמיחה - אבל עדיין צמיחה. במשך השנים הפך המושג לנרדף למושג שפל כלכלי והיו כאלה שתירגמו אותו למשבר כלכלי.
