מניה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: share/stock
תעודת השתתפות כספית בהונה של חברה. תעודה זו מגדירה את חלקו של המחזיק בה ברכוש החברה, זכותו להשתתף ברווחיה, וחלקו ברכוש בעת פירוקה. בעלי המניות הם פורמלית בעלי החברה ואחראים מבחינה כספית להתחייבויותיה בגובה סכום המניה שבידם. הם רשאים להנות מרווחי החברה, ואם זו מתפרקת - עוברים לידיהם עודפי הרכוש שלה, לאחר סילוק כל ההתחייבויות והתביעות כלפיה. הרווח הנקי של חברת מניות, כולו או חלקו, מתחלק בין בעלי המניות בצורת דיבידנד, בשיעור יחסי לחלקם בהון המניות. קיימות מניות מסוגים אחדים, וכל סוג נושא שם, המבטא את הזכות העיקרית, או את צירוף הזכויות העיקריות - שהסוג מקנה. המניות לסוגיהן והזכויות שכל סוג מקנה - מעוגנות בתקנות החברה. למשל, מניות רגילות, מניות בכורה, מניות רגילות מבוכרות, מניות יסוד ומניות נדחות. ייתכנו מניות מועדפות מבחינת הזכות להצבעה באספות הכלליות של החברה, בעלי זכות הצבעה רגילה או נטולות זכות הצבעה. על פי החוק מניה הינה נכס הניתן לקנייה, למכירה, להעברה, לשיעבוד ולהורשה. העברת מניה נעשית בדרך פשוטה יחסית על ידי כתב העברת מניות. בישראל חייבות המניות, על פי פקודת החברות, להיות בעלות ערך נקוב, ומחירן במסחר בבורסה נקבע באחוזים מערכן הנקוב. המניה מיוצגת על ידי תעודת מניה. ערכה של המניה נקבע באמצעות ביקוש והיצע, בהתאם להערכת הזכויות שהיא מייצגת, ובעיקר בהתאם לחלקה ברווחי החברה. בשוק מניות יעיל, הפועל כהלכה, ערך מניות החברה משקף את הערך הכלכלי של החברה וערך זה משתנה מידי יום על פי התהליכים הכלכליים המשפיעים על החברה. יש לציין שהערך הכלכלי של החברה - ולכן גם מניותיה - משקפות בשוק מניות יעיל גם ציפיות לרווחים בעתיד, ולא רק רווחים מצטברים בהווה. המשקיע במניות מצפה בדרך כלל להנות מרווחי החברה על ידי קבלת דיבידנד ומניות הטבה. יחד עם זאת יכול בעל מניות לממש את השקעתו, למכור את המניות ולהנות מרווחי הון.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: share/stock
תעודת השתתפות כספית בהונה של חברה. תעודה זו מגדירה את חלקו של המחזיק בה ברכוש החברה, זכותו להשתתף ברווחיה, וחלקו ברכוש בעת פירוקה. בעלי המניות הם פורמלית בעלי החברה ואחראים מבחינה כספית להתחייבויותיה בגובה סכום המניה שבידם. הם רשאים להנות מרווחי החברה, ואם זו מתפרקת - עוברים לידיהם עודפי הרכוש שלה, לאחר סילוק כל ההתחייבויות והתביעות כלפיה. הרווח הנקי של חברת מניות, כולו או חלקו, מתחלק בין בעלי המניות בצורת דיבידנד, בשיעור יחסי לחלקם בהון המניות. קיימות מניות מסוגים אחדים, וכל סוג נושא שם, המבטא את הזכות העיקרית, או את צירוף הזכויות העיקריות - שהסוג מקנה. המניות לסוגיהן והזכויות שכל סוג מקנה - מעוגנות בתקנות החברה. למשל, מניות רגילות, מניות בכורה, מניות רגילות מבוכרות, מניות יסוד ומניות נדחות. ייתכנו מניות מועדפות מבחינת הזכות להצבעה באספות הכלליות של החברה, בעלי זכות הצבעה רגילה או נטולות זכות הצבעה. על פי החוק מניה הינה נכס הניתן לקנייה, למכירה, להעברה, לשיעבוד ולהורשה. העברת מניה נעשית בדרך פשוטה יחסית על ידי כתב העברת מניות. בישראל חייבות המניות, על פי פקודת החברות, להיות בעלות ערך נקוב, ומחירן במסחר בבורסה נקבע באחוזים מערכן הנקוב. המניה מיוצגת על ידי תעודת מניה. ערכה של המניה נקבע באמצעות ביקוש והיצע, בהתאם להערכת הזכויות שהיא מייצגת, ובעיקר בהתאם לחלקה ברווחי החברה. בשוק מניות יעיל, הפועל כהלכה, ערך מניות החברה משקף את הערך הכלכלי של החברה וערך זה משתנה מידי יום על פי התהליכים הכלכליים המשפיעים על החברה. יש לציין שהערך הכלכלי של החברה - ולכן גם מניותיה - משקפות בשוק מניות יעיל גם ציפיות לרווחים בעתיד, ולא רק רווחים מצטברים בהווה. המשקיע במניות מצפה בדרך כלל להנות מרווחי החברה על ידי קבלת דיבידנד ומניות הטבה. יחד עם זאת יכול בעל מניות לממש את השקעתו, למכור את המניות ולהנות מרווחי הון.
