מס הון כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: wealth tax

מס המוטל על הון אישי מעל לרמה מסוימת, הנוהג בארצות מסוימות כמו בשווצריה, גרמניה והארצות הסקנדינביות. המס מוטל על בסיס שנתי או על בסיס אחר על פי העיקרון של יכולת תשלום, (האומר שמס יש להטיל על פי היכולת היחסית של המשלם לעמוד באותם מִסים). הדוגלים במס זה מנסים בדרך זו להגדיל את השוויון בין האוכלוסין. יש לציין כי ישראל היא אחת המדינות שבה אין מיסוי על הון בהיקף מלא. בולט, למשל, הפטור על רווח הון הנובע מניירות ערך בבורסה בעוד שהוא מקובל במדינות רבות. (בהן בריטניה, הולנד, הונג קונג ויפן). מס רכוש קיים בישראל רק במידה מצומצמת ואילו מס עיזבון בוטל כליל. בקרב מומחי מִסים וכלכלנים יש וויכוח על הצורך במיסוי הון. יש הסבורים שמס על הון הוא בבחינת מס כפול. ראשית היתה הכנסה ברוטו וממנה נגבה מס הכנסה רגיל; חלק מהנטו העדיף אדם מסוים להשקיע ולא לצרוך ולכן מיסוי ההשקעה הזו - מיסוי ההון - הוא מס שני על ההכנסה. לעומתם המצדדים במס על הון מעלים שני נימוקים עיקריים: האחד, גם מי שצורך את הנטו שלו משלם מִסים נוספים. (למשל, מס ערך מוסף, מס קנייה וכיוצ"ב). כלומר: תמיד יש מעין מיסוי כפול על הצריכה והיעדרו בשוק ההון מפלה שוק זה לטובה. הנימוק השני, מערכת מס הכנסה היא בעלת יעילות מוגבלת. חלק מההכנסה מועלם משלטונות המס. הדרך היחידה לתפוס את ההכנסה הזו היא על ידי מִסים על צריכה והון.