אסכולה ניאו-קלאסית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: neo-classical school
אסכולה שיסודותיה מושתתים על הכלכלה הקלאסית, שתומכיה מאמינים בשוק חופשי וביכולתו להביא לאיזון ולתעסוקה מלאה. אסכולה זו פיתחה תיאוריות לגבי מחירים, שווקים וכדומה שאינם בנויים על תורת הערך של עבודה (האומרת שעבודה היא מקור של ערך ולכן הערך של כל מוצר, או שירות, תלוי בכמות העבודה שהושקעה בו). הכלכלנים הניאו-קלאסיים התנגדו לתיאוריה זו וטענו שהמחיר של מוצר או שירות אינו תלוי בכמות העבודה שהושקעה בהם, אלא בביקוש ובהיצע להם בלבד. הגדול שבכלכלנים הניאו-קלאסיים היה אלפרד מרל, אבי הניתוח השולי, ולכן מכנים אסכולה זו גם בשם 'אסכולת התועלת השולית' (marginal utility economics). מרשל מיזג את התורות השוליות הקלאסיות של הכלכלנים שקדמו לו וניסח תיאוריה זו מחדש בצורה שהיתה מקובלת על הכלכלנים במשך קרוב לחמישים שנה. הכלכלנים הניאו-קלאסיים טענו שהמטרה של כל עסק היא הכברת רווחים, דבר שכלכלנים מאוחרים יותר (כמו הכלכלן ה"א סימון, בעל פרס נובל) דחו אותו וסברו שהמטרה היא השגת רמה מספקת של רווחים בלבד. בתחום הבינלאומי גורסת אסכולה זו כי הסחר בסחורות ושירותים קובע את זרמי ההון הבינלאומי ואת שערי החליפין. אולם מאז המחצית הראשונה של שנות ה-70 של המאה ה-20 זרמי ההון ושערי החליפין נעים באורח בלתי-תלוי בסחר החליפין ולעתים אפילו בניגוד לו. לאסכולה הניאו-קלאסית נודעה השפעה רבה על התפתחות זרמים חדשים בכלכלה ובמיוחד על הכלכלה הקיינסיאנית. (ראו גם: כלכלה נאו-קלאסית)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: neo-classical school
אסכולה שיסודותיה מושתתים על הכלכלה הקלאסית, שתומכיה מאמינים בשוק חופשי וביכולתו להביא לאיזון ולתעסוקה מלאה. אסכולה זו פיתחה תיאוריות לגבי מחירים, שווקים וכדומה שאינם בנויים על תורת הערך של עבודה (האומרת שעבודה היא מקור של ערך ולכן הערך של כל מוצר, או שירות, תלוי בכמות העבודה שהושקעה בו). הכלכלנים הניאו-קלאסיים התנגדו לתיאוריה זו וטענו שהמחיר של מוצר או שירות אינו תלוי בכמות העבודה שהושקעה בהם, אלא בביקוש ובהיצע להם בלבד. הגדול שבכלכלנים הניאו-קלאסיים היה אלפרד מרל, אבי הניתוח השולי, ולכן מכנים אסכולה זו גם בשם 'אסכולת התועלת השולית' (marginal utility economics). מרשל מיזג את התורות השוליות הקלאסיות של הכלכלנים שקדמו לו וניסח תיאוריה זו מחדש בצורה שהיתה מקובלת על הכלכלנים במשך קרוב לחמישים שנה. הכלכלנים הניאו-קלאסיים טענו שהמטרה של כל עסק היא הכברת רווחים, דבר שכלכלנים מאוחרים יותר (כמו הכלכלן ה"א סימון, בעל פרס נובל) דחו אותו וסברו שהמטרה היא השגת רמה מספקת של רווחים בלבד. בתחום הבינלאומי גורסת אסכולה זו כי הסחר בסחורות ושירותים קובע את זרמי ההון הבינלאומי ואת שערי החליפין. אולם מאז המחצית הראשונה של שנות ה-70 של המאה ה-20 זרמי ההון ושערי החליפין נעים באורח בלתי-תלוי בסחר החליפין ולעתים אפילו בניגוד לו. לאסכולה הניאו-קלאסית נודעה השפעה רבה על התפתחות זרמים חדשים בכלכלה ובמיוחד על הכלכלה הקיינסיאנית. (ראו גם: כלכלה נאו-קלאסית)
