מַקרו-כלכלה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: macroeconomics
ענף של הכלכלה העוסק במחקרים וסטטיסטיקות של מִצרפים גדולים, של הכלכלה הלאומית או העולמית, בניגוד לענף העוסק ביחידות האינדיבידואליות, המיקרו כלכלה. ההפרדה בין שני התחומים וגיבוש שיטת עבודה שונה בכל תחום אִפשרו לענות על שאלות שקודם לכן היו חסרות פתרון. ואכן תיאוריה זו נִסחה הכללות בעלות משמעות רבה מבחינה עיונית ומעשית. המקרו-כלכלה מכסה נושאים כמו תפוקה, חיסכון, צריכה, תעסוקה, רמות מחירים, מאזן התשלומים, מחזורי עסקים וכד'. ענף זה עוסק אפוא בהתנהגות של יחידות כלכליות גדולות על בסיס מִצרפי, ולכן הוא מכונה גם 'כלכלה מִצרפית' (aggregate economics). המקרו-כלכלה בודקת את קשרי הגומלין והיחסים הפונקציונליים בין גדלים מצרפיים אלה, ובדרך זו היא מבקשת להסביר את תופעות המשק ולחשוף את החוקיות המונחת ביסודן. משנות ה-30 של המאה ה-20 החל הניתוח המקרו-כלכלי לרכוש לעצמו מעמד מרכזי במדע הכלכלה, כשתפקיד נכבד בכיוון זה מִלאה תורתו של ג'. מ. קיינס, אך בעיקר נעשה המונח שגור בניתוח כלכלי מאז מלחמת העולם השניה. יתרונה של כלכלה זו הוא בכך שניתן לקבל אישור ואימות למסקנותיה וניתוחיה, למרות שלעתים התופעות הכוללות מכסות על התפתחויות חשובות הנוגעות לתאים הבסיסיים, דבר היכול להיות בעל חשיבות משום שמדיניות פיסקלית ומוניטרית של ממשלות נעשות על בסיס ניתוחים מקרו-כלכליים. עם התפתחות הגלובליזציה. יש הטוענים שלמקרו-כלכלה של מדינה חשיבות מעטה יחסית ויש חשיבות גדולה והולכת למקרו של הכלכלה העולמית.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: macroeconomics
ענף של הכלכלה העוסק במחקרים וסטטיסטיקות של מִצרפים גדולים, של הכלכלה הלאומית או העולמית, בניגוד לענף העוסק ביחידות האינדיבידואליות, המיקרו כלכלה. ההפרדה בין שני התחומים וגיבוש שיטת עבודה שונה בכל תחום אִפשרו לענות על שאלות שקודם לכן היו חסרות פתרון. ואכן תיאוריה זו נִסחה הכללות בעלות משמעות רבה מבחינה עיונית ומעשית. המקרו-כלכלה מכסה נושאים כמו תפוקה, חיסכון, צריכה, תעסוקה, רמות מחירים, מאזן התשלומים, מחזורי עסקים וכד'. ענף זה עוסק אפוא בהתנהגות של יחידות כלכליות גדולות על בסיס מִצרפי, ולכן הוא מכונה גם 'כלכלה מִצרפית' (aggregate economics). המקרו-כלכלה בודקת את קשרי הגומלין והיחסים הפונקציונליים בין גדלים מצרפיים אלה, ובדרך זו היא מבקשת להסביר את תופעות המשק ולחשוף את החוקיות המונחת ביסודן. משנות ה-30 של המאה ה-20 החל הניתוח המקרו-כלכלי לרכוש לעצמו מעמד מרכזי במדע הכלכלה, כשתפקיד נכבד בכיוון זה מִלאה תורתו של ג'. מ. קיינס, אך בעיקר נעשה המונח שגור בניתוח כלכלי מאז מלחמת העולם השניה. יתרונה של כלכלה זו הוא בכך שניתן לקבל אישור ואימות למסקנותיה וניתוחיה, למרות שלעתים התופעות הכוללות מכסות על התפתחויות חשובות הנוגעות לתאים הבסיסיים, דבר היכול להיות בעל חשיבות משום שמדיניות פיסקלית ומוניטרית של ממשלות נעשות על בסיס ניתוחים מקרו-כלכליים. עם התפתחות הגלובליזציה. יש הטוענים שלמקרו-כלכלה של מדינה חשיבות מעטה יחסית ויש חשיבות גדולה והולכת למקרו של הכלכלה העולמית.
