אסכולה קלאסית
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: classical school
כינוי לאסכולה של הכלכלנים של סוף המאה ה-18 (שהבולטים בהם היו אדם סמית, ט"ר מאלתוס, דוויד ריקארדו וג'ון סטיוארט מיל), שהיו הראשונים לקבוע מערכת חוקים לכלכלה, שונים מהחוקים הטבעיים ששלטו עד אז (הלא-כלכליים). הכלכלנים הקלאסיים האמינו שהכלכלה היא תמיד במצב של שיווי משקל או שהיא שואפת ונעה למצב זה. כלומר: הגישה הקלאסית מאמינה כי כוחות השוק מביאים את המשק למצב של ייצור יעיל וניצול מלא של כל גורמי הייצור. הם האמינו בקיום מערכת חוקים כלליים שאינם קשורים בזמן, במקום או במשטר, המכוונים את הכוחות הכלכליים הפועלים במשק, והיו אדישים לשאלות ערכיות של טוב ורע. מטרת חקירתם היתה לגלות חוקים אלה ולנתח אותם כדי להבין את החוקיות הפנימית של תופעות כלכליות. כל התערבות עלולה לפגוע בהתכנסות המשק לשיווי משקל מלא ובהשגת יעילות מרבית. הגלגול המודרני של הגישה הקלאסית היא המונטריזם. שיטת הניתוח שלהם שהיתה מופשטת ודדוקטיבית הובילה למסקנות פורמליות. האלמנטים העיקריים בתורתם היו שכר ושיעורי ריבית, דהיינו מחיר עבודה ומחיר הון. הם פיתחו את התיאוריות בדבר תורת הערך של עבודה, חוק האוכלוסייה, חוק התפוקה השולית הפוחתת ואת התפיסה של "לסה פייר". גישתם היתה שעל ידי התחרות משוכללת - שאינה מופרעת על ידי התערבות ממשלתית - יושגו התוצאות הכלכליות הטובות ביותר. התיאוריה גרסה שאפשר להסביר את כל בעיות המשק דרך ניתוח פעולתו של השוק לגבי מוצר יחיד. על פי התיאוריה הקלאסית נתפס המשק כאוסף של שווקים למוצרים ולשירותים שונים. השגת שיווי משקל בכל השווקים תבטיח, על פי תיאוריה זו, תעסוקה מלאה של כל גורמי הייצור וייצור יעיל במשק כולו.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: classical school
כינוי לאסכולה של הכלכלנים של סוף המאה ה-18 (שהבולטים בהם היו אדם סמית, ט"ר מאלתוס, דוויד ריקארדו וג'ון סטיוארט מיל), שהיו הראשונים לקבוע מערכת חוקים לכלכלה, שונים מהחוקים הטבעיים ששלטו עד אז (הלא-כלכליים). הכלכלנים הקלאסיים האמינו שהכלכלה היא תמיד במצב של שיווי משקל או שהיא שואפת ונעה למצב זה. כלומר: הגישה הקלאסית מאמינה כי כוחות השוק מביאים את המשק למצב של ייצור יעיל וניצול מלא של כל גורמי הייצור. הם האמינו בקיום מערכת חוקים כלליים שאינם קשורים בזמן, במקום או במשטר, המכוונים את הכוחות הכלכליים הפועלים במשק, והיו אדישים לשאלות ערכיות של טוב ורע. מטרת חקירתם היתה לגלות חוקים אלה ולנתח אותם כדי להבין את החוקיות הפנימית של תופעות כלכליות. כל התערבות עלולה לפגוע בהתכנסות המשק לשיווי משקל מלא ובהשגת יעילות מרבית. הגלגול המודרני של הגישה הקלאסית היא המונטריזם. שיטת הניתוח שלהם שהיתה מופשטת ודדוקטיבית הובילה למסקנות פורמליות. האלמנטים העיקריים בתורתם היו שכר ושיעורי ריבית, דהיינו מחיר עבודה ומחיר הון. הם פיתחו את התיאוריות בדבר תורת הערך של עבודה, חוק האוכלוסייה, חוק התפוקה השולית הפוחתת ואת התפיסה של "לסה פייר". גישתם היתה שעל ידי התחרות משוכללת - שאינה מופרעת על ידי התערבות ממשלתית - יושגו התוצאות הכלכליות הטובות ביותר. התיאוריה גרסה שאפשר להסביר את כל בעיות המשק דרך ניתוח פעולתו של השוק לגבי מוצר יחיד. על פי התיאוריה הקלאסית נתפס המשק כאוסף של שווקים למוצרים ולשירותים שונים. השגת שיווי משקל בכל השווקים תבטיח, על פי תיאוריה זו, תעסוקה מלאה של כל גורמי הייצור וייצור יעיל במשק כולו.
