מרכסיזם
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Marxism
תורה כלכלית סוציולוגית ופילוסופית שיסודותיה הונחו על ידי קרל מרכס. המונח מציין הן את התורה הזו והן את האידיאולוגיות של מפלגות קומוניסטיטיות וסוציאל-דמוקרטיות שונות שאמצו תורה זו ואת הנובע ממנה. מבחינה כלכלית, המרכסיזם שולל את האסכולה הקלאסית בכלכלה (אם כי גם שיטתו של מרכס משתייכת למסגרת הקלאסית והיא מניחה - בדומה לריקרדו ולאחרים - קיום מצב של התחרות וניידות של גורמי הייצור). לגבי מרכס האדם הוא יצור רציונלי, המחפש את טובתו ופועל במסגרת חוקים כלכליים, משוללי יסודות ערכיים. (השווה: אינטרס אישי, חוק). הוא מנצל את הערך העודף של העובד המהווה רווח לקפיטליסט, המעביד. מטרת הייצור היא הכברת רווחי הקפיטליסט, המשקיע את רוב רווחיו להגדלת הונו. בהתרחב המשק גדל גם הביקוש לעבודה, אך השכר לטווח הארוך אינו עולה בגלל קיומו של צבא מובטלים בעתודה, ולא בגלל ריבוי האוכלוסייה (כפי שגרס מלתוס). "צבא המילואים" ניזון גם מהמשך תהליך העיור של האוכלוסייה הכפרית וגם מירידת כמות העבודה ליחידת מוצר, בעקבות הגידול בהון הקבוע. אולם דווקא הגידול בהון הקבוע הוא הגורם לירידת שיעור הרווח וזו אחת הסיבות, לדעת המרכזסיזם, למשברים הכלכליים החוזרים ונשנים בכלכלה הקפיטליסטית. סיבה אחרת היא עודף ייצור או תת תצרוכת כלליים במשק (בניגוד לחוק סיי). התורה דוגלת במטריאליזם היסטורי במלחמת מעמדות, בערך עודף ובקיטוב העושר, דבר שיביא בסוף להתקוממות ההמונים נגד הקפיטליזם (אשר לא יוכל לנצל את כוחות הייצור הגדלים והולכים), להפקעת אמצעי הייצור מידי המדינה ולמסירתם להמונים כדי שכושר הקנייה יעלה בד בבד עם אמצעי הייצור, ואז תיבנה על ידי הפרולטריון המנצח חברה חסרת מעמדות.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Marxism
תורה כלכלית סוציולוגית ופילוסופית שיסודותיה הונחו על ידי קרל מרכס. המונח מציין הן את התורה הזו והן את האידיאולוגיות של מפלגות קומוניסטיטיות וסוציאל-דמוקרטיות שונות שאמצו תורה זו ואת הנובע ממנה. מבחינה כלכלית, המרכסיזם שולל את האסכולה הקלאסית בכלכלה (אם כי גם שיטתו של מרכס משתייכת למסגרת הקלאסית והיא מניחה - בדומה לריקרדו ולאחרים - קיום מצב של התחרות וניידות של גורמי הייצור). לגבי מרכס האדם הוא יצור רציונלי, המחפש את טובתו ופועל במסגרת חוקים כלכליים, משוללי יסודות ערכיים. (השווה: אינטרס אישי, חוק). הוא מנצל את הערך העודף של העובד המהווה רווח לקפיטליסט, המעביד. מטרת הייצור היא הכברת רווחי הקפיטליסט, המשקיע את רוב רווחיו להגדלת הונו. בהתרחב המשק גדל גם הביקוש לעבודה, אך השכר לטווח הארוך אינו עולה בגלל קיומו של צבא מובטלים בעתודה, ולא בגלל ריבוי האוכלוסייה (כפי שגרס מלתוס). "צבא המילואים" ניזון גם מהמשך תהליך העיור של האוכלוסייה הכפרית וגם מירידת כמות העבודה ליחידת מוצר, בעקבות הגידול בהון הקבוע. אולם דווקא הגידול בהון הקבוע הוא הגורם לירידת שיעור הרווח וזו אחת הסיבות, לדעת המרכזסיזם, למשברים הכלכליים החוזרים ונשנים בכלכלה הקפיטליסטית. סיבה אחרת היא עודף ייצור או תת תצרוכת כלליים במשק (בניגוד לחוק סיי). התורה דוגלת במטריאליזם היסטורי במלחמת מעמדות, בערך עודף ובקיטוב העושר, דבר שיביא בסוף להתקוממות ההמונים נגד הקפיטליזם (אשר לא יוכל לנצל את כוחות הייצור הגדלים והולכים), להפקעת אמצעי הייצור מידי המדינה ולמסירתם להמונים כדי שכושר הקנייה יעלה בד בבד עם אמצעי הייצור, ואז תיבנה על ידי הפרולטריון המנצח חברה חסרת מעמדות.
 מרכס, קרל |
