נטייה שולית לצרוך (נש"צ)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal propensity to consume (MPC)
המידה שבה הכנסה פנויה נוספת מוצאת לצריכה ולא לחיסכון במשך תקופת זמן מסוימת; לשון אחר: אותו חלק מתוספת הכנסה שהופנתה לצריכה; תוספת ביקוש לתצרוכת בשל גידול ההכנסה הפנויה ביחידה אחת. בדרך כלל הנטייה השולית לצרוך תהיה קטנה יותר מאשר הנטייה הממוצעת לצרוך, משום שככל שהכנסתו של אדם גדלה ההוצאה לתצרוכת קטנה. על פי הכלכלה הקיינסיאנית, עם הגידול בהכנסה גדלה גם הצריכה, אולם בשיעור פוחת והולך ובמקביל גדל שיעור החיסכון, ולהפך. בשל תפיסה זו התנגד קיינס לגישה המסורתית לפיה התגובה למשבר כלכלי צריכה להיות קיצוץ בשכר. לדבריו, קיצוץ בשכר בעת שפל כלכלי יביא לצמצום הביקוש האפקטיבי לסחורות ולשירותים ולהקטנת הנטייה השולית לצרוך במשק, ואז עשוי הקיצוץ אף להחמיר את השפל הכלכלי. הנטייה השולית לצרוך מושפעת בטווח הקצר בעיקר מרמת ההכנסה, אך בטווח הארוך משפיעים עליה גורמים נוספים. יתר על כן: נטייה שולית לצרוך אינה שווה בכל משקי הבית ומשום כך להתחלקות ההכנסה הלאומית יש חשיבות בקביעת התצרוכת במשק ובמשמעות של העברת סכום מסוים ממשק בית אחד לשני. (ראה: נטייה שולית לחסוך). ואכן, הכלכלנים הניאו-קיינסיאניים מחלקים את הנטייה השולית לצרוך לשתי פונקציות - הנטייה השולית לצרוך של העובדים מתוך שכרם; והנטייה השולית לצרוך של בעלי ההון מתוך רווחיהם. האחרונים, הם טוענים, הם בעלי גמישות רבה יותר ולכן השפעתם על מצב המשק גדולה יותר.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal propensity to consume (MPC)
המידה שבה הכנסה פנויה נוספת מוצאת לצריכה ולא לחיסכון במשך תקופת זמן מסוימת; לשון אחר: אותו חלק מתוספת הכנסה שהופנתה לצריכה; תוספת ביקוש לתצרוכת בשל גידול ההכנסה הפנויה ביחידה אחת. בדרך כלל הנטייה השולית לצרוך תהיה קטנה יותר מאשר הנטייה הממוצעת לצרוך, משום שככל שהכנסתו של אדם גדלה ההוצאה לתצרוכת קטנה. על פי הכלכלה הקיינסיאנית, עם הגידול בהכנסה גדלה גם הצריכה, אולם בשיעור פוחת והולך ובמקביל גדל שיעור החיסכון, ולהפך. בשל תפיסה זו התנגד קיינס לגישה המסורתית לפיה התגובה למשבר כלכלי צריכה להיות קיצוץ בשכר. לדבריו, קיצוץ בשכר בעת שפל כלכלי יביא לצמצום הביקוש האפקטיבי לסחורות ולשירותים ולהקטנת הנטייה השולית לצרוך במשק, ואז עשוי הקיצוץ אף להחמיר את השפל הכלכלי. הנטייה השולית לצרוך מושפעת בטווח הקצר בעיקר מרמת ההכנסה, אך בטווח הארוך משפיעים עליה גורמים נוספים. יתר על כן: נטייה שולית לצרוך אינה שווה בכל משקי הבית ומשום כך להתחלקות ההכנסה הלאומית יש חשיבות בקביעת התצרוכת במשק ובמשמעות של העברת סכום מסוים ממשק בית אחד לשני. (ראה: נטייה שולית לחסוך). ואכן, הכלכלנים הניאו-קיינסיאניים מחלקים את הנטייה השולית לצרוך לשתי פונקציות - הנטייה השולית לצרוך של העובדים מתוך שכרם; והנטייה השולית לצרוך של בעלי ההון מתוך רווחיהם. האחרונים, הם טוענים, הם בעלי גמישות רבה יותר ולכן השפעתם על מצב המשק גדולה יותר.
