נטל חוב לאומי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: national debt burden
המעמסה המוטלת על הממשלה ועל תושבי המדינה בשל קיומו של
חוב לאומי. מבחינים בין נטל
חוב נומינלי לבין נטל חוב
ריאלי. הראשון מתבטא בתשלום
ריבית על החוב והשני
בהפסד אפשרויות לשימוש חליפי
במקורות כלכליים. את הנטל הריאלי של
חוב פנימי - להבדיל מהנטל הנומינלי - ניתן להעביר לדורות הבאים. הדור
המלווה נוטל את הנטל על עצמו על ידי
ויתור על
תצרוכת והעברת
אמצעים ריאליים לממשלה, ואילו לגבי הדור השני, המשלם את הריבית ופורע את החוב, קיימת רק העברה ממשלמי המִסים למחזיקי איגרות החוב. עם זאת, קיים נטל מִשני המתבטא בהוצאות ובתוצאות הכלכליות הקשורות בהעברה. ראשית, משלמי המִסים להחזר החוב ומקבלי
התמורה אינם זהים; שנית, נטל המִסים הדרוש להחזרת החוב עשוי להשפיע על הקטנת
הרצון לעבוד ולהשקיע. קיימות שתי מגמות
לטווח ארוך המקילות על נטל החוב הלאומי: האחת, גידול ברמת
ההכנסה הלאומית הריאלית; והשניה, עליית
רמת המחירים. במדינות רבות, כולל ישראל, הגורם השני מנוטרל על ידי שיטות
הצמדה שונות המבטאות את
הערך הריאלי של החוב הלאומי, או חלק ממנו. היו תקופות שחוב לאומי גדול נחשב, כלכלית, להרה אסון
ולסימן לפשיטת רגל לאומית, והעברת החוב לדור הבא - לחטא בלתי-נסלח. כיום רוב הכלכלנים סבורים שרק
חוב חיצוני גדול מהווה בעיה של ממש.