ארגון מדינות מייצאות נפט (אופ"ק)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: organization of petroleum exporting countries (OPEC)
ארגון בינלאומי שנוסד בשנת 1960 על ידי חמש מדינות וכיום כולל את רוב המדינות המפיקות נפט בעיקר מהמזרח התיכון אך גם מדינות אפריקניות, דרום אמריקניות ומהמזרח הרחוק. לא כל המדינות המייצרות נפט חברות בארגון, כשהבולטות בהיעדרן הן מקסיקו, בריטניה ורוסיה (שהיא בין יצרניות הנפט הגדולות ביותר בעולם). הארגון הוקם במטרה לאחד את מדיניות הפקת הנפט במדינות החברות ולקבוע את מחירו בשוק הבינלאומי, לסייע למדינות החברות בו סיוע טכני ולקבוע מדיניות מתואמת, במגמה למנוע הפעלת לחצים מדיניים, כלכליים וצבאיים על המדינות החברות. מדינות אלה פועלות כקרטל בקביעת המחירים, מִכסות הייצור וכדומה. בשנת 1973 העלה הארגון את מחיר הנפט פי ארבעה (מ-2.5 דולר לחבית ל-11.5 דולר) והפך מגוף שנועד להגן על ענייניהם הכלכליים של חבריו לגוף כלכלי מדיני שהחלטותיו השפיעו השפעה רבה על הארצות התעשייתיות ועל המדינות המתפתחות שנזקקות לנפט של ארצות הארגון. ההשפעה המידית על מדינות אלה היתה על מאזן התשלומים שגרעונו גדל ברוב הארצות צורכות הנפט, דבר שגרר אחריו מיתון כלכלי. אולם, מצִדו גרם המיתון לביקוש קטן יותר לנפט וההכנסות ממנו קטנו, דבר שהביא לתגובה של הארגון בצורה של הגדלה רבה יותר של המחיר לחבית (28 דולר ב-1979). עם השנים חלה התרופפות רבה של הארגון, ומחירי הנפט ירדו. בראשית המאה החל משבר חדש ומחירי הנפט עלו בחודשים האחרונים של 2004 ללמעלה מ-50 דולר לחבית. בחלקו הדבר נובע מתקלות זמניות בהפקת נפט (בעירק, ברוסיה וכד') אך גם משום שהצטרף ענק תעשייתי מתפתח - סין - לביקוש לנפט. מאז היו תנודות למעלה ולמטה במחיר חבית נפט, בעיקר כלפי מעלה עד שמחירו הגיע לשיא של 147 דולר לחבית ביולי 2008. המחיר ירד בהדרגה עד שמחצית ספטמבר 2008 הוא הגיע לתשעים דולר לחבית אך שבוע לאחר מכן זינק למחיר של 120.9 דולר לחבית בתגובה לתוכנית החילוץ של ממשלת ארה"ב את המשק האמריקני בעיקבות משבר הסב-פריים . עם זאת אין בשל כך משבר של ממש במשק העולמי בהתחשב בכך שערך מתואם של הדולר הזינוק אינו גדול כל כך וכן משום ירידת חשיבות הנפט בתעשייה בכללה. (ראו גם: שיא תפוקת נפט)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: organization of petroleum exporting countries (OPEC)
ארגון בינלאומי שנוסד בשנת 1960 על ידי חמש מדינות וכיום כולל את רוב המדינות המפיקות נפט בעיקר מהמזרח התיכון אך גם מדינות אפריקניות, דרום אמריקניות ומהמזרח הרחוק. לא כל המדינות המייצרות נפט חברות בארגון, כשהבולטות בהיעדרן הן מקסיקו, בריטניה ורוסיה (שהיא בין יצרניות הנפט הגדולות ביותר בעולם). הארגון הוקם במטרה לאחד את מדיניות הפקת הנפט במדינות החברות ולקבוע את מחירו בשוק הבינלאומי, לסייע למדינות החברות בו סיוע טכני ולקבוע מדיניות מתואמת, במגמה למנוע הפעלת לחצים מדיניים, כלכליים וצבאיים על המדינות החברות. מדינות אלה פועלות כקרטל בקביעת המחירים, מִכסות הייצור וכדומה. בשנת 1973 העלה הארגון את מחיר הנפט פי ארבעה (מ-2.5 דולר לחבית ל-11.5 דולר) והפך מגוף שנועד להגן על ענייניהם הכלכליים של חבריו לגוף כלכלי מדיני שהחלטותיו השפיעו השפעה רבה על הארצות התעשייתיות ועל המדינות המתפתחות שנזקקות לנפט של ארצות הארגון. ההשפעה המידית על מדינות אלה היתה על מאזן התשלומים שגרעונו גדל ברוב הארצות צורכות הנפט, דבר שגרר אחריו מיתון כלכלי. אולם, מצִדו גרם המיתון לביקוש קטן יותר לנפט וההכנסות ממנו קטנו, דבר שהביא לתגובה של הארגון בצורה של הגדלה רבה יותר של המחיר לחבית (28 דולר ב-1979). עם השנים חלה התרופפות רבה של הארגון, ומחירי הנפט ירדו. בראשית המאה החל משבר חדש ומחירי הנפט עלו בחודשים האחרונים של 2004 ללמעלה מ-50 דולר לחבית. בחלקו הדבר נובע מתקלות זמניות בהפקת נפט (בעירק, ברוסיה וכד') אך גם משום שהצטרף ענק תעשייתי מתפתח - סין - לביקוש לנפט. מאז היו תנודות למעלה ולמטה במחיר חבית נפט, בעיקר כלפי מעלה עד שמחירו הגיע לשיא של 147 דולר לחבית ביולי 2008. המחיר ירד בהדרגה עד שמחצית ספטמבר 2008 הוא הגיע לתשעים דולר לחבית אך שבוע לאחר מכן זינק למחיר של 120.9 דולר לחבית בתגובה לתוכנית החילוץ של ממשלת ארה"ב את המשק האמריקני בעיקבות משבר הסב-פריים . עם זאת אין בשל כך משבר של ממש במשק העולמי בהתחשב בכך שערך מתואם של הדולר הזינוק אינו גדול כל כך וכן משום ירידת חשיבות הנפט בתעשייה בכללה. (ראו גם: שיא תפוקת נפט)
