במערכת מוניטרית שהייתה הבנויה על בסיס זהב כל מדינה הגדירה את המטבע שלה בכמות קבועה של זהב והיא הטביעה זהב ביחידה מוניטרית זו או בכפולות שלה הנוחות לשימוש. כלומר: נוצר שער חליפין קבוע בין המטבעות השונים במונחים של כמות זהב. מידת הסטייה שהותרה בשוקי המטבע משער החליפיןהקבוע הזה הוגבלה לתחום הצר של הוצאות משלוח הזהב משוק אחד לשוק אחר. לשון אחר: גבולות התנודות של שער החליפין בין שתי מדינות אלה לא יכול היה לעלות על גובה העלות של המשלוח והביטוח של הזהב. נקודת מטבע מכונה גם 'נקודת זהב' (gold point).