סינדיקט
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: syndicate
1.
מאגד. התארגנות של שני יחידים או יותר, או של תאגידים, יצרנים, נותני
שירותים וכדומה,
בענף כלכלי מסוים, כדי לבצע במשותף פרויקט מסחרי או ציבורי, שהוא מעבר ליכולתם של המשתתפים לעשותו בנפרד. חברי הסינדיקט, הפועל בדרך כלל לפי
הסכם ביניהם, מתחלקים ביניהם בכל הרווחים וההפסדים שנוצרים באותו פרויקט, יחסית לתרומתם לסינדיקט. סינדיקט יכול להתקיים לתקופה קצרה, אם אופיו של הפרויקט הוא קצר (כגון
קבוצה של בנקאים להשקעות החוברים יחד כדי לחתום ולהפיץ הצעת
מכר של
נייר ערך חדש, או בלוק גדול של מניות), או להתקיים לתקופה ארוכה (כגון סינדיקטים מסוימים
לביטוח).
2. ארגון מונופוליסטי של מפעלים כלכליים שבאו לידי הסכם בענין
שיווק משותף של תוצרתם (כמו מועצות שיווק שונות בישראל) ולפעמים גם בדבר קנייה מרוכזת של
חומרי הגלם. קיימים סינדיקטים מקומיים וסינדיקטים בינלאומיים (כמו סינדיקט היהלומים).
לצורך הפעילות מוקמת בדרך כלל
חברת מניות חדשה המייצגת את הסינדיקט, קונה את תוצרתם של השותפים לפי
מחיר קבוע ומוכרת אותה
בשוק, מקבלת הזמנות ומחלקת אותן בין השותפים. המפעלים המצטרפים לסינדיקט מקבלים מניות
בחברה החדשה בהתאם למשקלם וכוחם היחסי. הסינדיקט הוא למעשה
סוג מגובש וגבוה יותר של
קרטל אך בניגוד לקרטל הרגיל - בסינדיקט המצטרפים אינם שומרים על עצמאותם המסחרית של המפעלים והם הופכים תכופות ליחידות טכניות.