אשראי בנקאי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: bank credit
הסכומים של הלוואות נושאות
ריבית, או ניכיונות, שבנק מסחרי מעניק לעסקים וליחידים. הצורות העיקריות של
אשראי בנקאי הן הלוואות רגילות
לזמן קצר; הלוואות לתשלומים בשיעורין, משיכות יתר; ניכיון שטרות
ואשראי במטבע חוץ. הלוואות אלה, רובן ככולן, מובטחות על ידי שיעבודים שונים וביטחונות להחזרתן ולעתים אף בהגבלת חופש הפעולה
ובצמצום כושר התמרון של הישות המקבלת את
ההלוואה (כגון, אי-תשלום
דיבידנד בכלל, או מעל
לשיעור מסוים, כל עוד לא נפרעה ההלוואה; או צירוף נציג של
המלווה להנהלת
החברה עם זכויות מוגדרות וכדומה). האשראי הניתן על ידי בנקים יוצר
כוח קנייה חדש
במשק שכן ההלוואות הניתנות מופיעות גם כפיקדונות לפי דרישה
בהתחייבויות הבנק והן חלק
מהיצע הכסף של
הכלכלה. אשראי זה נמצא אפוא בפיקוח
הבנק המרכזי אשר קובע את היקפו על פי
המדיניות המוניטרית באותה שעה.
הביקוש הכולל לאשראי כזה מושפע ממכלול גורמים, ביניהם: כמות המזומן
במחזור ומהירות המחזור;
שיעור הנזילות שהבנקים חייבים להחזיק ואם יש להם
עודף או גירעון
נזילות; המצב הכללי המשפיע על
רצון הציבור ללוות ועל רצון הבנקים להלוות. שינוי בגורמים אלה ישפיעו על כמות האשראי ועל
כמות הכסף במשק.