עושר עמים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: wealth of nations
השם המקוצר של ספרו של אדם סמית שנכתב בשנת 1776 ושנחשב כפתיח לעידן תורת הכלכלה המודרנית. שמו המלא של הספר הוא 'חקירה בטיב עושר העמים וסיבותיו' (An inquiry into the naturend and causes of the wealth of nations) והוא נחשב לאבן היסוד של הספרות הכלכלית הקלאסית. הספר דן בבעיות שונות, בהן: הקולוניאליזם, המרקנטליזם, המבנה של חברות הסחר הגדולות, מִסים ועבודה. בספר רוכזו לראשונה רעיונותיהם של הכלכלנים והמדינאים בני דורו של סמית וקודמיו. ב'עושר העמים' חקר סמית את המכניזם החברתי המביא לכלל הרמוניה את פעילותם של הפרטים במשק, וכך למרות שכל אחד מהם פועל לטובתו - הוא - מספק המשק לכל המשתתפים את מבוקשם. (ראה: חוק אינטרס אישי). לצורך דיון זה הניח סמית הנחות לגבי קיומו ואופיו של אדם כלכלי והגדיר, במסגרת הנחות אלה, את תכלית הפעילות הכלכלית כשאיפה לשיפור מצבו החומרי של הפרט. מקור עושרה של האומה, לפי דעת סמית, הינו בעבודת הפרטים במשק הנאלצים לעבוד כדי להיטיב לעצמם. העבודה היא אפוא המקור הבלעדי לעושר. פריונה יגדל אם תתנהל על פי עקרונות של חלוקת עבודה והתמחות. על עקרונות אלה משתית סמית את תורתו. חלוקת העבודה מאפשרת ומצריכה חליפין של הסחורות המיוצרות. מכאן הגיע סמית לתורת הערך ולתורת המחירים, ודן בשאלות של שכר הוגן, ברווחים וברנטה, בתורת הכספים והריבית ובהצבר ההון. כל אלה הפכו לאבני פינה ולנקודות מוצא בתיאוריה הכלכלית הקלאסית שבאה אחריו. בתחום המסחר פיתח את התיאוריה בדבר 'היד הנעלמה'.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: wealth of nations
השם המקוצר של ספרו של אדם סמית שנכתב בשנת 1776 ושנחשב כפתיח לעידן תורת הכלכלה המודרנית. שמו המלא של הספר הוא 'חקירה בטיב עושר העמים וסיבותיו' (An inquiry into the naturend and causes of the wealth of nations) והוא נחשב לאבן היסוד של הספרות הכלכלית הקלאסית. הספר דן בבעיות שונות, בהן: הקולוניאליזם, המרקנטליזם, המבנה של חברות הסחר הגדולות, מִסים ועבודה. בספר רוכזו לראשונה רעיונותיהם של הכלכלנים והמדינאים בני דורו של סמית וקודמיו. ב'עושר העמים' חקר סמית את המכניזם החברתי המביא לכלל הרמוניה את פעילותם של הפרטים במשק, וכך למרות שכל אחד מהם פועל לטובתו - הוא - מספק המשק לכל המשתתפים את מבוקשם. (ראה: חוק אינטרס אישי). לצורך דיון זה הניח סמית הנחות לגבי קיומו ואופיו של אדם כלכלי והגדיר, במסגרת הנחות אלה, את תכלית הפעילות הכלכלית כשאיפה לשיפור מצבו החומרי של הפרט. מקור עושרה של האומה, לפי דעת סמית, הינו בעבודת הפרטים במשק הנאלצים לעבוד כדי להיטיב לעצמם. העבודה היא אפוא המקור הבלעדי לעושר. פריונה יגדל אם תתנהל על פי עקרונות של חלוקת עבודה והתמחות. על עקרונות אלה משתית סמית את תורתו. חלוקת העבודה מאפשרת ומצריכה חליפין של הסחורות המיוצרות. מכאן הגיע סמית לתורת הערך ולתורת המחירים, ודן בשאלות של שכר הוגן, ברווחים וברנטה, בתורת הכספים והריבית ובהצבר ההון. כל אלה הפכו לאבני פינה ולנקודות מוצא בתיאוריה הכלכלית הקלאסית שבאה אחריו. בתחום המסחר פיתח את התיאוריה בדבר 'היד הנעלמה'.
 סמית, אדם |
