עלות שולית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal cost

תוספת ההוצאה הדרושה לשם ייצורה של יחידת תוצרת נוספת, מהסוג המיוצר כבר במפעל; לשון אחר: השינוי בסך הוצאות עקב שינוי היקף הפעילות ביחידה אחת. העלות השולית משתנה, בדרך כלל, עם השינוי בהיקף הפעילות. כשההיקף גדל, העלות השולית קטנה בתחילה (בגלל ניצול יתרונות לגודל), ומהיקף מסוים היא גדלה (בגלל חסרונות לגודל והשפעת חוק התפוקה השולית הפוחתת). כלומר: התוספת לתפוקה - בשל הגדלת תעסוקת גורם ייצור ביחידה אחת של גורם הייצור המשתנה - תלך ותקטן משלב מסוים ואילך, אם ישנו לפחות גורם ייצור אחד שכמותו קבועה. בשל סיבות אלה לעקומה על גרף צורה של האות U. הקצאת משאבים שכמותם מוגבלת היא אופטימלית כאשר היקף הפעילות והמחירים נקבעים כך שהעלות השולית שווה לפדיון השולי, דבר הגורם להכברת הרווח. בגלל הקושי למדוד עלות שולית באופן ישיר נעזרים לעתים בעלות תוספתית למדידתה, אם כי קיים שוני בין שני המושגים. כדי למדוד עלות שולית מחלקים את ההפרש שבין שתי רמות עוקבות של עלות משתנה כוללת בהפרש שבין שתי רמות עוקבות של תפוקה כוללת. בחישוב מתעלמים מכל ההוצאות הקבועות ומתחשבים רק בהוצאות המיוחדות שנוגעות אך ורק לתוספת התפוקה. עלות שולית מכונה גם 'עלות הפרשית' (differential cost).

גרף אופייני של עלות שולית, בעל צורת U.