עקומת אדישות
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: indifferecne curve
דיאגרמה המשמשת כדי להדגים צירופים של שני מצרכים בכמויות יחסיות שונות, באופן שסך
התועלת שהצרכן מפיק ממצרכים אלה שווה בכל צירוף. עקומת האדישות מייצגת את
העדפת הצרכן, כשכל
נקודה עליה מציינת מהי הכמות של
המצרך A שעליה מוכנים לוותר כדי לזכות
ביחידה נוספת של B . כל הסלים
שווי התועלת נמצאים על אותו קו, בין במעלה הקו ובין במורדו, ולכן
הצרכן אדיש לגבי אפשרות
התחלופה בין שני המצרכים (
סל מצרכים) שעל אותה עקומת אדישות
בזמן המסוים. צורתה של
העקומה משקפת הנחות שונות לגבי התנהגות הצרכן. העקומה מציגה את הסלים בהשוואה סובייקטיבית מסודרת, כשהציר X מצביע על כמויות של
מוצר אחד
והציר Y על כמויות של מוצר שני.
הגרף מציין שילובים שונים של כמויות משני המוצרים, המעניקים מידה שווה של
סיפוק לצרכן והיוצרים מערכת המבטאת את
השיעור השולי של התחלופה בין שני המוצרים. במונחי תועלת ניתן להגדיר עקומת אדישות כעקומה שוות
תועלת כלכלית.
סל מוצרים כלשהו ייחשב על ידי הצרכן כעדיף על סל B - ולא חשוב בכמה - או כנחות ממנו או כשווה לה. אם A ו-B אינם עדיפים זה על זה - "אדיש" הצרכן להבחנה ביניהם. גישת עקומות האדישות הציעה פתרונות תיאורטיים לערכים היחסיים של מוצרים בלי למדוד, או להשוות, תועלת. שיטה זו פותחה על ידי פ. אדג'וורת ושופרה על ידי אירווינג פישר, וילפרדו פרטו וג'. היקס. (ראה:
עקומת הזדמנות).
ההרכב 0C של מוצר ב' ו-0B של מוצר א', נותנים אותו סיפוק לצרכן כפי שנותנות 0A יחידות של מוצר ב' ו-0D יחידות של מוצר א'. השיפוע השלילי של העקומה נובע מההנחה שיש לפצות את הצרכן בכמות מסוימת ממצרך אחד כדי שייאות לוותר על כמות נתונה של המצרך האחר; ואילו קעירותה של העקומה נובעת מההנחה שהפיצוי הנדרש ממצרך אחד ילך ויגדל ככל שתקטן כמותו היחסית של המצרך האחר.
|