פרדוקס יתרון יחסי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: comparative advantage paradox
פרדוקס שעליו הצביע לראשונה הכלכלן דיויד ריקרדו במאה ה-19. בדוגמה הקלאסית של ריקרדו יכולות אנגליה ופורטוגל לייצר יין וטקסטיל; אולם, באנגליה העלות ליחידת יין היא 120 שעות עבודה וליחידת טקסטיל 100 שעות עבודה, ואילו בפורטוגל העלות ליחידת יין היא 80 שעות עבודה וליחידת טקסטיל 90 שעות עבודה. למרות שלפורטוגל יתרון בשני התחומים, הגיע ריקרדו למסקנה כי גם במקרה זה כדאי לה לפורטוגל להתרכז באופן בלעדי בייצור יין שבו היתרון שלה הוא 80 לעומת 120 ולייבא טקסטיל מאנגליה שבה היתרון הוא רק 90 לעומת 100. ללא התרכזות כזו בייצור ומסחר בינלאומי בין שני העמים, יכול יצרן פורטוגזי לקבל 8/9 יחידות טקסטיל בתמורה ליחידת יין; ואילו בהתקיים סחר זה הוא יכול לקבל 1.2 יחידות טקסטיל אנגלי בתמורה ליחידת יין. עיקרון זה הינו בתוקף לא רק לגבי סחר בינלאומי אלא גם למקרה של פירמה העומדת בפני השאלה של 'עשה או קנה'.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: comparative advantage paradox
פרדוקס שעליו הצביע לראשונה הכלכלן דיויד ריקרדו במאה ה-19. בדוגמה הקלאסית של ריקרדו יכולות אנגליה ופורטוגל לייצר יין וטקסטיל; אולם, באנגליה העלות ליחידת יין היא 120 שעות עבודה וליחידת טקסטיל 100 שעות עבודה, ואילו בפורטוגל העלות ליחידת יין היא 80 שעות עבודה וליחידת טקסטיל 90 שעות עבודה. למרות שלפורטוגל יתרון בשני התחומים, הגיע ריקרדו למסקנה כי גם במקרה זה כדאי לה לפורטוגל להתרכז באופן בלעדי בייצור יין שבו היתרון שלה הוא 80 לעומת 120 ולייבא טקסטיל מאנגליה שבה היתרון הוא רק 90 לעומת 100. ללא התרכזות כזו בייצור ומסחר בינלאומי בין שני העמים, יכול יצרן פורטוגזי לקבל 8/9 יחידות טקסטיל בתמורה ליחידת יין; ואילו בהתקיים סחר זה הוא יכול לקבל 1.2 יחידות טקסטיל אנגלי בתמורה ליחידת יין. עיקרון זה הינו בתוקף לא רק לגבי סחר בינלאומי אלא גם למקרה של פירמה העומדת בפני השאלה של 'עשה או קנה'.
