ציפיות הגיוניות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rational expectations

גישה המנסה להסביר התנהגות כלכלית של אנשים ועסקים על בסיס החשיבות שאלה מייחסים לציפיות בדבר העתיד. ציפיות אלה מבוססות על כל המידע הזמין, כלומר על ידיעה והערכה של תוצאות אירועים שונים - בהם מדיניות ממשלתית - ובהתאם לכך הם מתנהגים בטווח הקצר. על פי זה, אם הציפיות ההגיוניות מצביעות על אינפלציה צפויה בשל מדיניות ממשלתית, או שאין הם מאמינים כי אמצעים שננקטו לריסונה אכן יפעלו ביעילות, תגובת הצרכנים תהיה באופן מידי בהתאם לציפיות אלה. מכאן שאם קווי מדיניות שנועדו להשיג מטרות מוגדרות אינם נתפסים כבני יישום לאורך זמן, הם עלולים למעשה להביא לתוצאות מנוגדות לכוונה המקורית. (לדוגמה: כשהממשלה מנסה להקפיא את שער החליפין ברמה נמוכה וקבועה, הדבר יביא, כמובן, לציפיות של פיחת בעתיד וציפיות אלה יניעו את הציבור למכור מטבע מקומי כדי לרכוש מטבע חוץ. מגמה זו, כשלעצמה, רק תגביר את הסיכוי לביצוע פיחות). אבי גישה זו הוא פרופ' לוקס שקיבל בשל תרומתו פרס נובל לכלכלה. (ראו גם: תורת ציפיות הגיוניות).