השגת צמיחה כלכליתבאמצעים מלאכותיים. בצמיחה כלכלית כלולים גם מוצרים ושירותים המיוצרים והמסופקים על ידי המִגזר הציבורי, בהם אין כל קושי להביא לגידול התוצר באמצעים מלאכותיים. אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה - מבלי שגידול זה ילוּוה בהפחתה מקבילה בכוח הקנייה של הציבור - יביא הדבר לעלייהבערךהתוצר הלאומי; אלא שתהיה זו צמיחת קִצרת ימים. הגידול בביקוש המקומי - הוצאות הממשלה עצמן והוצאות הצרכנים, שהכנסותיהם תגדלנה כתוצאה מההוצאה הממשלתית הנוספת - יגרור בעקבותיו לחצים אינפלציוניים, שיעלו את המחירים ויגדילו שוב את הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. "צמיחה" זו תוכל להמשך עד שמשבר הנובע ממחסורממטבע חוץ יחייב את הממשלה לבלום את התהליך ולשים קץ לאשלית הצמיחה. צמיחה ממשית מחייבת שהגידול בתוצר הלאומי לא יהיה מלווהבאינפלציה או בגידול הגירעון במאזן התשלומים. לכן, על מנת שתנאי זה יתקיים, אסור שהצמיחה תהיה מבוססת על גידול בהוצאות הממשלה. יתר על כן, יש כלכלנים המציעים לעדכן את הגדרת הצמיחה הכלכלית ולהתייחס רק לגידול במוצרים ובשירותים המיוצרים על ידי המגזר הפרטי-עסקי.