קבלת החלטות
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: decision-making
תהליך מוּדע ושקוּל לבחירה בין אפשרויות שונות של דרך פעולה בעתיד; לשון אחר: תהליך של זיהוי, ביטול ובחירה מתוך חלופות אפשרויות מדיניות מסוימת, או דרך פעולה, על ידי סמכות מוכרת ופרסום החלטות אלה שנתקבלו על פי התהליך האמור. טיב ההחלטות יהיה תלי בטיב ובהיקף הגורמים הידועים והבלתי-ידועים והחלופות המוצאות ביטוי בתהליך. יש טכניקות שונות, חלקן פשוטות מאד וחלקן מסובכות מאד, כדי להגיע להחלטה לגבי דרך הפעולה החלופית הטובה ביותר, שבה עלות ההזדמנות, או האובדן בשל אי בחירת החלופות האחרות, תהיה הנמוכה ביותר. ישנה סדרת מרכיבים בסיסיים בתהליך קבלת החלטות, בהם: סִדרת יעדים; סדרת חלופות; תחזיות בדבר התוצאות הצפויות מהחלופות ביחס ליעדים והקובע איזו חלופה נותנת - יחסית לאחרות - תוצאה טובה יותר, לשון אחר: את החלופה העדיפה. לאלה יש להוסיף גם את הגדרת הבעיות העומדות להחלטה, כקודמת לתהליך ההחלטה, וכן משוב לאחר ההחלטה המאפשר תיקונה לאור מידע חדש, כולל הגדרה מחדש של נושא ההחלטה ושינוי הנתונים המופיעים במרכיבי ההחלטה. ג'ון דיואי הבחין במספר שלבים לגבי בעיה שמביאים לקבלת ההחלטה: תחושת קושי; איתור הקושי וזיהויו; הצעת פתרונות אפשריים; שיקול דעת בדבר משמעות הפתרונות האפשריים; תצפיות וניסיונות המביאים לקבלתה, או לדחייתה, של כל אפשרות ואפשרות. תורת קבלת ההחלטות אינה דנה בדרכים שבהן אוסף מקבל ההחלטה את המידע שלו על המצב שבו הוא נתון; היא מניחה, על כן, שהליכי קבלת המידע שלו הם רציונליים. למעשה, תהליכי קבלת החלטות בחברות עסקיות מתבססים, במרבית המקרים, על מערכות נתונים ומידע מכל תחומי הפעילות בחברה ומחוצה לה. נתונים אלו ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, נתונים ברורים וידועים; השניה, נתונים שניתן לאומדם במידה מסוימת של ודאות; השלישית, נתונים שלא ניתן לאומדם אלא בניחוש בלבד. המנהל, בדרכי הניהול השונים, עושה ככל יכולתו לצמצם את מידת אי הוודאות בעת קבלת החלטותיו, וזאת על ידי איסוף נתונים מתאימים ומיונם בהתאם למטרות המיועדות. ככל שיתמעטו הנתונים המסווגים בקבוצות השנייה והשלישית, כן יגדלו הסיכויים הסבירים להגיע להחלטה נכונה. בעסקים, תהליך ההחלטה מתייחס במקרים רבים להשקעות שפירמה צריכה לעשות. תהליך זה כולל שלבים שונים, למשל קביעת הערך הנוכחי בהנחות שונות ולאחר מכן שקלול הערך הנוכחי תוך שימוש בכל המידע המצוי וכיוצ"ב.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: decision-making
תהליך מוּדע ושקוּל לבחירה בין אפשרויות שונות של דרך פעולה בעתיד; לשון אחר: תהליך של זיהוי, ביטול ובחירה מתוך חלופות אפשרויות מדיניות מסוימת, או דרך פעולה, על ידי סמכות מוכרת ופרסום החלטות אלה שנתקבלו על פי התהליך האמור. טיב ההחלטות יהיה תלי בטיב ובהיקף הגורמים הידועים והבלתי-ידועים והחלופות המוצאות ביטוי בתהליך. יש טכניקות שונות, חלקן פשוטות מאד וחלקן מסובכות מאד, כדי להגיע להחלטה לגבי דרך הפעולה החלופית הטובה ביותר, שבה עלות ההזדמנות, או האובדן בשל אי בחירת החלופות האחרות, תהיה הנמוכה ביותר. ישנה סדרת מרכיבים בסיסיים בתהליך קבלת החלטות, בהם: סִדרת יעדים; סדרת חלופות; תחזיות בדבר התוצאות הצפויות מהחלופות ביחס ליעדים והקובע איזו חלופה נותנת - יחסית לאחרות - תוצאה טובה יותר, לשון אחר: את החלופה העדיפה. לאלה יש להוסיף גם את הגדרת הבעיות העומדות להחלטה, כקודמת לתהליך ההחלטה, וכן משוב לאחר ההחלטה המאפשר תיקונה לאור מידע חדש, כולל הגדרה מחדש של נושא ההחלטה ושינוי הנתונים המופיעים במרכיבי ההחלטה. ג'ון דיואי הבחין במספר שלבים לגבי בעיה שמביאים לקבלת ההחלטה: תחושת קושי; איתור הקושי וזיהויו; הצעת פתרונות אפשריים; שיקול דעת בדבר משמעות הפתרונות האפשריים; תצפיות וניסיונות המביאים לקבלתה, או לדחייתה, של כל אפשרות ואפשרות. תורת קבלת ההחלטות אינה דנה בדרכים שבהן אוסף מקבל ההחלטה את המידע שלו על המצב שבו הוא נתון; היא מניחה, על כן, שהליכי קבלת המידע שלו הם רציונליים. למעשה, תהליכי קבלת החלטות בחברות עסקיות מתבססים, במרבית המקרים, על מערכות נתונים ומידע מכל תחומי הפעילות בחברה ומחוצה לה. נתונים אלו ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, נתונים ברורים וידועים; השניה, נתונים שניתן לאומדם במידה מסוימת של ודאות; השלישית, נתונים שלא ניתן לאומדם אלא בניחוש בלבד. המנהל, בדרכי הניהול השונים, עושה ככל יכולתו לצמצם את מידת אי הוודאות בעת קבלת החלטותיו, וזאת על ידי איסוף נתונים מתאימים ומיונם בהתאם למטרות המיועדות. ככל שיתמעטו הנתונים המסווגים בקבוצות השנייה והשלישית, כן יגדלו הסיכויים הסבירים להגיע להחלטה נכונה. בעסקים, תהליך ההחלטה מתייחס במקרים רבים להשקעות שפירמה צריכה לעשות. תהליך זה כולל שלבים שונים, למשל קביעת הערך הנוכחי בהנחות שונות ולאחר מכן שקלול הערך הנוכחי תוך שימוש בכל המידע המצוי וכיוצ"ב.
