רווח
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: profit
1.
התמורה הניתנת
ליזם על השקעתו בשל הסיכונים שהוא נוטל על עצמו בהקמה, בהפעלה,
בניהול ובהשקעה בעסק נתון או
בהתחייבות שנטל. הכלכלנים הקלאסיים הגדירו רווח כשארית שנותרה לאחר תשלומי
השכר והרנטות, אותה מקבל היזם בשל נטילת סיכונים. מרכס, שביטל את ההבחנה בין
קרקע להון, הגדיר רווח
כהכנסה שלא
מעבודה. הגדרה זו נקוטה לעתים גם כיום, ולא רק בפי כלכלנים מרכסיסטיים. כיום
הנטייה היא להגדיר את הרווח, גם על יד כלכלנים, על פי ההגדרה החשבונאית שלו (ראה להלן). בכל מקרה הרווח הוא מודד
ליעילות, שכן הרווח הוא
התמורה למקבל ההחלטות ולכן מעידים קיומו ורמתו על
איכות ההחלטות ועל יעילות
תהליך קבלתן.
2.בחשבונאות, יתרה חיובית המתקבלת במהלך
פעילות כלכלית מהכנסה, מתקבולים או ממחירי מכירה, בתקופה חשבונאית מסוימת, לאחר שנוכו מהם ההוצאות שהוצאו ביצירת אותה הכנסה, כשאלה כוללות הוצאות על
גורמי ייצור קנויים או שכורים
ופחת. (ואולם, שלא כמו
בכלכלה, ההתחשבנות היא לגבי הוצאות בעין בלבד ולא לגבי הוצאות זקופות). אם הסכום הוא חיובי - נוצר רווח; אם הסכום שמתקבל הוא שלילי - נוצר
הפסד.
בפירמה היתרה האמורה מופיעה
כתוצאה בחשבון רווח והפסד. רווח יכול שיהיה ממומש או בלתי-ממומש והוא יכול להיות מצוין כברוטו (כלומר: לפני תשלום
מס) או כנטו (הווה אומר: לאחר תשלום מס). המונח מכונה גם 'הכנסה' או 'הכנסה נטו'.