שוויון כוח קנייה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: purchasing power parity (PPP)
תיאוריה כלכלית הבאה להסביר את השינויים ביחס שבין שני מטבעות על רקע הפרשי האינפלציה בין שתי המדינות. תיאוריה זו גורסת ששער החליפין הוא פונקציה של שיעור האינפלציה בארצות השונות שכן על פי הביקוש וההיצע של המטבעות ייווצר שיוי משקל ואיזון בין המטבעות. כלומר: שערי החליפין משקפים את היחסים של כוח הקנייה המקומי של המטבעות הלאומים השונים. לדוגמה: נניח ששער החליפין של שיווי משקל בין ארה"ב לשוויצריה הוא 1 פר"ש = $0.5. תורת שוויון כוח קנייה אומרת שפירוש יחס זה הוא שחצי דולר אמריקני יקנה בארה"ב אותה כמות סחורות כפי שיקנה פר"ש בשוויצריה. אם שיווי משקל זה לא יתקיים, יהיה כדאי להמיר מטבע אחד למטבע אחר שיש לו כוח קנייה גדול יותר. שינוי ביקוש זה ישנה את רמת המחירים ושוויון כוח קנייה יחזור לקדמותו. אולם, תיאוריה זו, שפותחה על יד הכלכלן השוודי גוסטב קאסל (Cassel), נכונה רק במקרה שההתייחסות היא לשער חליפין אפקטיבי - ולא רשמי - וקיים שוק מטבע משוכלל, (בשוק לא משוכלל התיאוריה פועלת רק בטווח הארוך). מאידך גיסא, תיאוריה זו מתעלמת, במידה מסוימת, משוק ההון אשר גם לו השפעה על קביעת שער החליפין והשפעתו העיקרית היא לטווח הקצר והבינוני.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: purchasing power parity (PPP)
תיאוריה כלכלית הבאה להסביר את השינויים ביחס שבין שני מטבעות על רקע הפרשי האינפלציה בין שתי המדינות. תיאוריה זו גורסת ששער החליפין הוא פונקציה של שיעור האינפלציה בארצות השונות שכן על פי הביקוש וההיצע של המטבעות ייווצר שיוי משקל ואיזון בין המטבעות. כלומר: שערי החליפין משקפים את היחסים של כוח הקנייה המקומי של המטבעות הלאומים השונים. לדוגמה: נניח ששער החליפין של שיווי משקל בין ארה"ב לשוויצריה הוא 1 פר"ש = $0.5. תורת שוויון כוח קנייה אומרת שפירוש יחס זה הוא שחצי דולר אמריקני יקנה בארה"ב אותה כמות סחורות כפי שיקנה פר"ש בשוויצריה. אם שיווי משקל זה לא יתקיים, יהיה כדאי להמיר מטבע אחד למטבע אחר שיש לו כוח קנייה גדול יותר. שינוי ביקוש זה ישנה את רמת המחירים ושוויון כוח קנייה יחזור לקדמותו. אולם, תיאוריה זו, שפותחה על יד הכלכלן השוודי גוסטב קאסל (Cassel), נכונה רק במקרה שההתייחסות היא לשער חליפין אפקטיבי - ולא רשמי - וקיים שוק מטבע משוכלל, (בשוק לא משוכלל התיאוריה פועלת רק בטווח הארוך). מאידך גיסא, תיאוריה זו מתעלמת, במידה מסוימת, משוק ההון אשר גם לו השפעה על קביעת שער החליפין והשפעתו העיקרית היא לטווח הקצר והבינוני.
