שוק הון
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: capital market
מערכת שבה מועברים
משאבים מיחידות חוסכות ליחידות משקיעות באמצעות
מתווכים פיננסיים; שווקים שבהם חברות וממשלות מגייסות כספים
לטווח ארוך - אם הלוואות ואם
הון בעלים - מחוסכים
לטווח ארוך (בהם קרנות
פנסיה, חברות
ביטוח וגורמים אחרים); כלומר: שווקים שבהם נסחרים מסמכים פיננסיים שהם בעלי אופי ארוך טווח כגון איגרות
חוב, מניות מסוגים שונים והלוואות לטווח ארוך, להבדיל
משוק כספים שבו נסחרים מסמכים פיננסיים קצרי מועד (שעל פי המקובל מועד פרעונם הוא שנה או פחות). בפועל ההבחנה בין שני סוגי השווקים היא מטושטשת. הרכב
המקורות של
חברה מושפע ממידת ההתפתחות והעצמאות של שוקי
ההון והכספים. קיומו של
שוק מפותח
לניירות ערך מקל על
הנפקת מניות ואיגרות חוב. שוק הון
הנתון לפיקוח ממשלתי מקטן את חופש
ההחלטה של החברה ומחייב אותה לגייס מקורות בהתאם לכללים הנקבעים על ידי הרשות המפקחת. לכן גבוה חלקו היחסי של ההון העצמי במדינות
בעלות שוק הון מפותח ועצמאי, ואילו במדינות בעלות שוק הון מוגבל - גדול חלקם של מִלוות ממשלתיים או מִלוות ממוסדות בנקאיים ופיננסיים, שמדיניות
האשראי שלהם מכוונת על ידי הממשלה. לגבי שוק ההון מקובל להבחין בין
שוק ראשוני (בו מגוייס ההון באמצעות הנפקות חדשות של ניירות
ערך) לבין שוק מִשני (בו נסחרים ניירות הערך שהונפקו בעבר). השוק הראשוני מהווה מקור לשוק המשני, המקנה לניירות הערך את סחירותם. שני השווקים - שוק ההון ושוק הכספים - מכונים
שווקים פיננסיים.