שוק סחורות עתידיות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: commodities futures market

שווקים המשמשים מקום מפגש לקונים ולמוכרים לביצוע העסקות בסחורות עתידיות. מסחר בסחורות עתידיות נעשה בשוקי הסחורות של לונדון, ניו יורק ושיקגו, בבורסות מיוחדות שהוקמו לצורך זה. בבורסות אלה פעילות שלוש קבוצות - היצרנים, הצרכנים והסוחרים. העסקות המתבצעות נעשות בכל סחורה בכמות מוגדרת מראש, ובמחירים המוגדרים ליחידת מסחר מסוימת לכל סחורה. העסקות נעשות, בדרך כלל, למסירה בתקופה עתידית (בדרך כלל עד שנה) במחיר שנקבע בעת ביצוע העסקה. משקיע הרוכש את הסחורה לחודש מסוים בעתיד לצרכי ספקולציה או כדי להנות מהפרשי מחיר בשל התפתחויות כלכליות, פוליטיות או טבעיות בארצות הייצור - ואשר אינו מעוניין לקבל את הסחורה פיזית - חייב למכור את החוזה שבידו כחודש ויותר לפני מועד המסירה, שאם לא כן חובה עליו לקבל את המסירה ולשלם דמי אחסנה וביטוח. סחורות הנסחרות בשוק זה כוללות - בין היתר - זהב, כסף, נחושת, אבץ, עופרת, פלטינה, קפה, קקאו, חיטה, תירס ותפוחי אדמה וכן שטרי אוצר אמריקאיים ואיגרות חוב אפותקאיות, פרנקים שוויצריים ומטבעות נוספים. (משום שמטבעות נחשבים כסחורה במסגרת שוקי הסחורות העתידיות). המסחר בשוק העתידי אינו מחייב את המשקיע לשלם את כל שווייה של הסחורה הנרכשת בבורסה הבינלאומית, אלא עליו להפקיד, בדרך כלל, כעשרה אחוזים מערך זה בלבד. בעיקרון, אופן פעולת הבורסות הבינלאומיות לסחורות עתידיות דומה לאופן הפעולה של בורסות לניירות ערך. גם כאן ממונות סוכנויות ממשלתיות על ביצוע ואכיפה של עקרונות היסוד למסחר, שמבטיחים קביעת מחיר על פי התחרות הוגנת וחופשית.