שיווי משקל
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: equilibrium
1. מצב שבו לכוחות הכלכליים הפועלים במשק, במועד נתון, אין נטייה להשתנות או לזוז, בלי קשר לכוחות המשפיעים עליהם. (כגון: מצב שבו הכמות המוצעת המצרפית שווה לכמות המבוקשת המִצרפית; שיווי משקל של הצרכן לגבי העדפותיו והכנסתו; אי רצון של פירמה לשנות אל סל המוצרים, את היקפו ואת שיטות הייצור; וכדומה). כלומר: זהו מצב המדגיש איזון הדדי בין כוחות מנוגדים. המשתנים אליהם מתיחסים בניתוח של שיווי משקל הם כמויות ומחירים של מוצרים שונים. למעשה לא מושג שיווי משקל מלא לעולם, אבל לעתים קרובות ניתן להבין את תנועת המערכת הכלכלית בצורה טובה יותר אם היא נתפסת כתנועה לעבר שיווי משקל, או כתנועה הגורמת לשינויים בשיווי-משקל עצמו בזמן שהתנאים משתנים. ניתוח שיווי משקל התחרותי יהיה שלם רק כאשר ניתן יהיה לקבוע, במצב נתון, שהמשתנים התייצבו ושהם לא ישתנו עוד.
2. נקודה תיאורטית שבה הרווחיות של פירמה היא הגבוהה ביותר. נקודה זו מתקיימת כאשר הפירמה מייצרת את הכמות המכונה 'כמות שיווי משקל' (equilbrium quantity).
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: equilibrium
1. מצב שבו לכוחות הכלכליים הפועלים במשק, במועד נתון, אין נטייה להשתנות או לזוז, בלי קשר לכוחות המשפיעים עליהם. (כגון: מצב שבו הכמות המוצעת המצרפית שווה לכמות המבוקשת המִצרפית; שיווי משקל של הצרכן לגבי העדפותיו והכנסתו; אי רצון של פירמה לשנות אל סל המוצרים, את היקפו ואת שיטות הייצור; וכדומה). כלומר: זהו מצב המדגיש איזון הדדי בין כוחות מנוגדים. המשתנים אליהם מתיחסים בניתוח של שיווי משקל הם כמויות ומחירים של מוצרים שונים. למעשה לא מושג שיווי משקל מלא לעולם, אבל לעתים קרובות ניתן להבין את תנועת המערכת הכלכלית בצורה טובה יותר אם היא נתפסת כתנועה לעבר שיווי משקל, או כתנועה הגורמת לשינויים בשיווי-משקל עצמו בזמן שהתנאים משתנים. ניתוח שיווי משקל התחרותי יהיה שלם רק כאשר ניתן יהיה לקבוע, במצב נתון, שהמשתנים התייצבו ושהם לא ישתנו עוד.
2. נקודה תיאורטית שבה הרווחיות של פירמה היא הגבוהה ביותר. נקודה זו מתקיימת כאשר הפירמה מייצרת את הכמות המכונה 'כמות שיווי משקל' (equilbrium quantity).
