שיווי משקל כללי כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: general equilibrium

תורה הלוקחת בחשבון את היחסים ההדדיים בין מִגזרים, מוצרים וגורמי ייצור. במצב של שיווי משקל כל השווקים (שווקי מוצרים, שווקי כסף וסחר בינלאומי) נמצאים במצב של אי-שינוי ולאור ההשפעות ההדדיות נקבעים כל הגדלים המקרו כלכליים במשק, בעת ובעונה אחת, בהם: תוצר לאומי, שער ריבית, תצרוכת, השקעה ותעסוקה. ניתוח של שיווי משקל כללי מביא בחשבון את ההשפעות ההדדיות הקיימות בכל השווקים במשק, באופן ששינוי באחד מהם גורם לשינויים בשווקים האחרים והם חוזרים ומשפיעים על השוק האחד. לדוגמה: תורת שיווי משקל כללי תנסה להראות בצורה מתמטית את ההשפעה שיש לשינוי יחיד - לדוגמה: שינוי במחיר בשר עוף - על הכלכלה כולה, שעה שתורת שיווי משקל חלקי תסכם תופעה זו בקביעה שצרכן יקנה פחות בשר עוף אם מחירו עולה. ניתוח שיווי משקל כללי יטפל בהקשר זה גם בייצור ובצריכה של מוצרים שונים הקשורים בבשר עוף, וכן בשימוש בתחליפים, בשינויים בהשקעות הון, בעבודה וכיוצ"ב. התורה הוצעה לראשונה במאה ה-19 על ידי ליאון ולרס (Valras) ופותחה במידה רבה בתקופה המודרנית על ידי הכלכלן האמריקני (בעל פרס נובל) פאול א. סמואלסון (Samuelson). לאור המורכבות שביחסים ההדדיים במשק מודרני פותחו מודלים כלכליים שונים, כגון ניתוח תשומה-תפוקה.