שיטות חיזוי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: forecasting methods
שיטות לקביעת המגמות הכלכליות בעתיד על סמך ניסיון העבר ועל סמך חישובים סטטיסטיים, הנובעות
מהצורך לקבל, לעתים קרובות, החלטות עסקיות בתנאי אי-ודאות תוך התבססות על
ציפיות מסוימות לגבי התרחשויות בעתיד. שיטות
החיזוי הסטטיסטית המקובלות ביותר הן:
אקסטרפולציה של ממוצעים (כגון
ממוצע נע);
ניתוח מגמות של
סדרה עתית; התאמת
רגרסיה;
והדמיה (סימולציה). שיטות חיזוי האחרות מתבססות על סקרים עם שיטות חיזוי סטטיסטיות (למשל, ניתוח לוחות תשומה-תפוקה,
חקר שווקים, חיזוי טכנולוגי). גורמים שונים עושים מאמץ רב
לפיתוח אמצעי חיזוי של משתנים כלכליים לגבי
המשק כולו, אולם עד כה טרם נמצאה שיטת חיזוי משולמת. התחזיות הנעשות
בתחום זה מבוססות על שלוש שיטות עיקריות: הראשונה,
איסוף נתונים על סדרות רבות (כגון:
תעסוקה, מספר שעות
עבודה לעובד, הזמנות של התעשיות השונות, התחלות בניה וכד'); השניה, סקרי שאלונים המופנים אל אנשי עסקים וצרכנים המנסים לאמוד את הערכתם ותוכניותיהם לתקופה הקרובה; השלישית, מודלים אקונומטריים המנסים לנסח את הקשרים בין הענפים במשק באמצעות מערכת מִשוואות ובעזרתם הם מנסים לחזות את העתיד. בדרך כלל נותנות הגישות השונות תשובות בלתי-אחידות, והמומחים נעזרים, לרוב, בכל
המידע הקיים, כדי להגיע
לתחזית טובה ככל האפשר.