שִׁיעוּר תְּשׂוּאָה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rate of return
1. שיעור הגידול או הצמיחה בערכו של נכס על פני זמן. שיעור תשואה משמש אמצעי לחישוב הרווח הגולמי הצפוי מהשקעה הונית, בדרך כלל באחוזים לשנה. בדרך כלל מחושב שיעור התשואה על ידי השוואת הרווח השנתי של עסק להון המושקע בו (אקויטי - או שווי נקי - של בעליו) המבוסס על מחיר הקנייה, או על מחיר השוק השוטף, בהתאם לצרכים שלגביהם נערך החישוב. ניתן להשוות את שיעור התשואה לפני מס ולאחר מס. שיעור תשואה מודד רווחיות ומשמש להשוואה בין חברה אחת לשניה. לפעמים מודדים שיעור תשואה צפוי כדי להעריך כדאיות יחסית של השקעות בפרויקטים שיש להם תקופת קיים ותזרימי מזומנים דומים.
2. היחס שבין הרווח הגולמי ובין ההון שהושקע בפירמה. שיעור זה, בהכרח, שווה לשער הריבית, משום שאם יהיה נמוך מזה, יעדיפו בעלי הפירמה למשוך את השקעתם מהעסק ולהלוות את כספם. שיעור התשואה על ההון בשוק משוכלל זהה בכל הפירמות במשק, ובשיעור זה ניתן לראות את הוצאות הפירמה על כל יחידת הון שבה היא משתמשת. לשון אחר: זהו שיעור המודד את מה שהפירמה חייבת לשלם, כביכול, בעד יחידת ההון כדי למנוע את המעבר שלה לפירמה אחרת בשוק. המסקנה הנובעת מכך היא שבמצב של שיווי משקל משתווה מחיר היחידה של כל מצרך למחיר גורמי הייצור.
3. הרווח השנתי ממניה מסוימת, הכולל רווחים מדיבידנד במזומן שנתקבל בשנה מסוימת בתוספת ההפרש בערך המניה.
הרווח, נמדד באחוזים מההשקעה (ולא מהערך הנקוב) בדרך כלל במונחים של שנה.
למודד זה יתרונות על תשואת דיבידנד שכן הוא מתבסס על סך ההכנסה למשקיע ולא רק על חלק שרירותי של ההכנסה שחולק כדיבידנד. בניגוד לתשואת הרווחים הוא מבחין בין ההכנסה למשקיע לבין הרווח הנקי של הפירמה. למעשה, השיעור מחליף את מרכיב הרווח שלא חולק בהערכת השוק לרווח זה, המתבטאת בשינוי במחיר המניה. לגבי איגרות חוב צמודות שיעורי התשואה המדדית מחושבים לפי המדד האחרון הידוע בתוספת המדד החזוי. לגבי שיעורי תשואה דולרית החישוב הוא לפי השער היציג של הדולר האחרון ובהתאם לתנאי האיגרת. שיעור התשואה הוא רק אחד הקריטריונים להשקעה בנייר ערך. לא תמיד אפשר ללמוד מהתשואה שהושגה בעבר על התשואה בעתיד ויש להסתמך בהשקעה גם על קריטריונים כלכליים מקובלים נוספים: מכפיל רווח, סיכון, ערך נכסי, ריווחיות צפויה וכו'.
4. אמצעי לחישוב הרווח הגולמי הצפוי מהשקעה הונית, בדרך כלל באחוזים לשנה.
בדרך כלל שיעור התשואה מחושב על ידי השוואת הרווח השנתי של עסק להון המושקע בו (אקויטי - או שווי נקי - של בעליו), המבוסס על מחיר הקנייה או על מחיר השוק השוטף, בהתאם לצרכים שלגביהם נערך החישוב. ניתן להשוות את שיעור התשואה לפני מס ואחרי מס. שיעור תשואה מודד רווחיות ומשמש להשוואה בין חברה אחת לשנייה. לפעמים מודדים שיעור תשואה צפוי כדי להעריך כדאיות יחסית של השקעות בפרוייקטים שיש להם תקופת קיום ותזרימי מזומנים דומים.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: rate of return
1. שיעור הגידול או הצמיחה בערכו של נכס על פני זמן. שיעור תשואה משמש אמצעי לחישוב הרווח הגולמי הצפוי מהשקעה הונית, בדרך כלל באחוזים לשנה. בדרך כלל מחושב שיעור התשואה על ידי השוואת הרווח השנתי של עסק להון המושקע בו (אקויטי - או שווי נקי - של בעליו) המבוסס על מחיר הקנייה, או על מחיר השוק השוטף, בהתאם לצרכים שלגביהם נערך החישוב. ניתן להשוות את שיעור התשואה לפני מס ולאחר מס. שיעור תשואה מודד רווחיות ומשמש להשוואה בין חברה אחת לשניה. לפעמים מודדים שיעור תשואה צפוי כדי להעריך כדאיות יחסית של השקעות בפרויקטים שיש להם תקופת קיים ותזרימי מזומנים דומים.
2. היחס שבין הרווח הגולמי ובין ההון שהושקע בפירמה. שיעור זה, בהכרח, שווה לשער הריבית, משום שאם יהיה נמוך מזה, יעדיפו בעלי הפירמה למשוך את השקעתם מהעסק ולהלוות את כספם. שיעור התשואה על ההון בשוק משוכלל זהה בכל הפירמות במשק, ובשיעור זה ניתן לראות את הוצאות הפירמה על כל יחידת הון שבה היא משתמשת. לשון אחר: זהו שיעור המודד את מה שהפירמה חייבת לשלם, כביכול, בעד יחידת ההון כדי למנוע את המעבר שלה לפירמה אחרת בשוק. המסקנה הנובעת מכך היא שבמצב של שיווי משקל משתווה מחיר היחידה של כל מצרך למחיר גורמי הייצור.
3. הרווח השנתי ממניה מסוימת, הכולל רווחים מדיבידנד במזומן שנתקבל בשנה מסוימת בתוספת ההפרש בערך המניה.
הרווח, נמדד באחוזים מההשקעה (ולא מהערך הנקוב) בדרך כלל במונחים של שנה.
למודד זה יתרונות על תשואת דיבידנד שכן הוא מתבסס על סך ההכנסה למשקיע ולא רק על חלק שרירותי של ההכנסה שחולק כדיבידנד. בניגוד לתשואת הרווחים הוא מבחין בין ההכנסה למשקיע לבין הרווח הנקי של הפירמה. למעשה, השיעור מחליף את מרכיב הרווח שלא חולק בהערכת השוק לרווח זה, המתבטאת בשינוי במחיר המניה. לגבי איגרות חוב צמודות שיעורי התשואה המדדית מחושבים לפי המדד האחרון הידוע בתוספת המדד החזוי. לגבי שיעורי תשואה דולרית החישוב הוא לפי השער היציג של הדולר האחרון ובהתאם לתנאי האיגרת. שיעור התשואה הוא רק אחד הקריטריונים להשקעה בנייר ערך. לא תמיד אפשר ללמוד מהתשואה שהושגה בעבר על התשואה בעתיד ויש להסתמך בהשקעה גם על קריטריונים כלכליים מקובלים נוספים: מכפיל רווח, סיכון, ערך נכסי, ריווחיות צפויה וכו'.
4. אמצעי לחישוב הרווח הגולמי הצפוי מהשקעה הונית, בדרך כלל באחוזים לשנה.
בדרך כלל שיעור התשואה מחושב על ידי השוואת הרווח השנתי של עסק להון המושקע בו (אקויטי - או שווי נקי - של בעליו), המבוסס על מחיר הקנייה או על מחיר השוק השוטף, בהתאם לצרכים שלגביהם נערך החישוב. ניתן להשוות את שיעור התשואה לפני מס ואחרי מס. שיעור תשואה מודד רווחיות ומשמש להשוואה בין חברה אחת לשנייה. לפעמים מודדים שיעור תשואה צפוי כדי להעריך כדאיות יחסית של השקעות בפרוייקטים שיש להם תקופת קיום ותזרימי מזומנים דומים.
