שיעור תשואה פנימי (שת"פ)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: internal rate of return
הרווחיות השנתית באחוזים על
השקעה ראשונית בפרויקט, או פרויקט מוצע, או תוכנית, הלוקחת בחשבון את
הערך הנוכחי של
תזרים מזומנים עתידי (משום שיש לקחת בחשבון שכסף שיתקבל במועד מאוחר יותר ערכו נמוך יותר
מכסף שמתקבל מוקדם יותר). זהו שער ניכיון, שבו
הערך הנוכחי של תזרימי
מזומנים עתידיים שווים
לעלות של ההשקעה.
השיעור מחושב על ידי
ניסוי וטעיה. כאשר הערך הנוכחי הנקי של זרמי המזומנים היוצאים (עלות ההשקעה) וזרמי המזומנים הנכנסים (
התשואה על ההשקעה) שווים לאפס, זהו
שיעור תשואה פנימי. השיעור המחושב יכול להיות מושווה לעלות
הריבית המשוערת על הכסף שהושקע בפרויקט, או לשיעורי ריבית אלטרנטיביים. כאשר שיעור התשואה הפנימי גבוה יותר מהתשואה הנדרשת, ההשקעה היא קבילה. פרויקטים עם שיעור תשואה פנימי גבוה יותר יהיו עדיפים על אלה ששיעור התשואה בהם נמוך יותר, ולכל אחד מאלה צריך להיות שיעור תשואה פנימי גבוה יותר מעלות
ההון. מודד זה הוא אלטרנטיבה למודד על פי שיעור תשואה מנוכה, והוא דומה לו בחישוב, אך נחשב אמצעי אמין יותר
בקשר להחלטה להשקעה בין פרויקטים. שיעור תשואה פנימי היא דרך אחת
לקבלת החלטות לפי
העיקרון של ערך נוכחי נקי.