שער חליפין קבוע
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: fixed exchange rate
יחס של יחידות
חליפין בין שני מטבעות שנקבע על ידי ממשלה בסכום
קבוע להבדיל
משער חליפין נייד הנקבע על ידי
כוחות השוק. שער קבוע יכול שיתקיים בהסכמה הדדית של המדינות (לדוגמה,
ההסכם שהיה בשעתו בין המדינות הכלולות
במערכת המוניטרית האירופאית), ויכול שייקבע רק על ידי המדינה ללא הסכם עם אחרות. כאשר שערי החליפין קבועים, מתערב
הבנק המרכזי בשעה שיש לחץ על
המטבע. הוא קונה אותו (תוך שימוש ביתרות מטבע החוץ שלו) או
מוכר אותו.
התערבות מסוג זה יכולה בדרך כלל למתן
תנודות קצרות
טווח אך אין היא יעילה כאשר
במשק יש שינויים מהותיים. בשיטה זו קובעת הממשלה את
שער החליפין ברמה הרצויה לה אולם יש לכך
מחיר: ראשית, הממשלה מאבדת את יכולתה לשלוט על כמות מטבע החוץ
בבנק המרכזי,
וכתוצאה מכך יכול שתהיה הדלדלות יתרות המטבע; שנית, קנייה ומכירה של מטבע חוץ משנה את
כמות הכסף במשק ועל הבנק המרכזי לנקוט בפעולות נוספות המשפיעות על כמות
הכסף. שער חליפין קבוע ניתן לשנות, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה; הורדת מחיר המטבע - במונחי
זהב או מטבעות אחרים - מכונה
פיחות; ואילו העלאת המטבע במונחים אלה מכונה
ייסוף. (ראה: הסכם ברטון-ווּדס).