תועלת כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: utility

1. בתיאוריה הכלכלית, סיפוקים המוענקים לצרכן באמצעות שימוש במוצר או שירות, או הנובעים מבעלות עליו. המחיר שהוא מוכן לשלם משקף את התועלת שהוא מקווה להפיק מהמוצר (ולפיכך בתיאוריה הכלכלית התועלת - או תורת הערך - מזוהה עם תורת המחירים). תועלת היא תופעה סובייקטיבית, המשתנה מאדם לאדם ולעתים קרובות תלויה גם בגורמים חיצוניים שונים, כך שלא ניתן למדוד אותה באופן אובייקטיבי. (ראה: תועלת סדורה). התפיסה של תועלת מונחת ביסוד התיאוריה שהניחו הכלכלנים הקלאסיים ובמיוחד בתפיסה של תועלת שולית, המשמשת להסברת ביקוש הצרכנים.
2. הסכום או הכמות של סיפוק כאמור (ראה: סדר עדיפויות; תועלת סדורה).
3. בסטטיסטיקה, מודד של התועלת הכוללת או החסרונות הכרוכים בכל אחד ממערכת דרכי פעולה חלופיות. (ראה: תועלת צפויה).

עקומת תועלת כוללת המצביעה על הגידול בתועלת הכוללת משימוש ביחידות נוספות של מוצר א'. התועלת הכוללת משימוש בחמש יחידות הוא 0U1. תוספת של יחידה אחת תגדיל את התועלת הכוללת ל-0U2. התועלת השולית U1U2 מהווה את הסיפוק המוגדל משימוש ביחידה נוספת של המוצר.