תועלת שולית כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal utility

התוספת לתועלת הכוללת המתקבלת מיחידה נוספת של מוצר או שירות. התיאוריה הכלכלית אומרת שתועלת זו הולכת וקטנה. לשון אחר: ההנחה היא שסך כל התועלת של הפרט גדלה עם הגידול בכמות המצרך שברשותו, ואולם התועלת השולית מהיחידות הנוספות הולכת ופוחתת. הפרט יקנה ממצרך כלשהו עד שהתועלת השולית ממנו תשתווה למחירו; ומכאן שירידה במחירו תגדיל את הכמות הנקנית ממנו. הצרכן הרציונלי - המבקש להביא את סך כל תועלתו לשיא - יחלק את כספו כך, שהשקל האחרון יביא אותה תועלת בכל שימושיו. מטרה זו תושג כאשר ישתוו יחסי התועלת השולית של המצרכים ליחסי מחיריהם בשוק. כלומר: הביקוש למוצר או שירות ילך ויקטן ככל שכמותו תגדל. על עיקרון התועלת השולית בנוי חוק התחלופה. החיסרון בגישת התועלת השולית הוא הנחת המדידוּת של התועלת, שעה שלמעשה היא ביטוי סובייקטיבי למאוויים אישיים ואינה ניתנת למדידה ולהשוואה בין פרטים. הגישה החלופית - עקומת האדישות - פותחה כדי להתגבר על קושי זה. (ראה: תועלת סדורה; תורת תועלת שולית).

תועלת שולית של צריכת מוצר הולכת ויורדת עם גידול כמות הצריכה. בשלב מסוים תועלת זו עשויה אף להפוך לשלילית אם היא מתחילה לגרום אי-נוחות, עייפות, דחייה וכיוצ"ב.