בנק להשקעות
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: investment bank
1. בנק העוסק בגיוס ובהספקת הון קבוע לטווח ארוך. בנקים אלה מרכזים כספים לזמנים ארוכים על ידי מכירת איגרות חוב, מניות וכו', ואת התמורה המושגת בדרך זו הם משקיעים בהלוואות ארוכות מועד או בניירות ערך של גופים שונים. בפועל מבנה מערכת הבנקים להשקעות שונה מארץ לארץ והמערכות עצמן נושאות שמות שונים כשאלה נובעים מהתפתחות היסטורית, כלכלית ומדינית בכל ארץ וארץ. יש ביניהם כאלה המשמשים רק כבתי הוצאה לניירות ערך ובתפקיד זה הם עוסקים בהושטת עזרה לחברות בהכנה ובהנפקה של ניירות ערך לציבור (אך גם הנפקה פרטית), בטיפול בהצעות המכר הראשוניות וכו' והם משמשים כחתם של ההנפקה החדשה. אחרים עוסקים גם במתן אשראי לטווח ארוך, אך להבדיל מחברות השקעה, מעמדם הוא כשל נושים ולא כשל שותפים או בעלים. באנגליה הבנקים העוסקים בתפקידים אלה מכונים merchant bank, ובנוסף לייעוץ וגיוס הון לחברות אחרות, ניהול תיקים וכו', הם עוסקים גם בקנייה ומכירה של חברות אחרות.
בארצות הברית הבנקים להשקעות עסקו בעיקר בפעולות בנוסטרו במכשירים פיננסיים מתוחכמים. בעקבות במשבר הפיננסי ב-1929 הופרדו בנקים אלה על פי חוק (חוק גלס-סטיגל) מהבנקים המסחריים והם לא היו רשאים לקבל פיקדונות מהציבור. את הרווחים העצומים שהיו להם הם גרפו ממסחר בכספם והשתמשו במינוף עצום כדי להגדיל את אמצעיהם ובמקביל את הרווחים. ב-15 בספטמבר 2008 - היום שבו הודיע בנק ההשקעות ליהמן ברדרס על פשיטת רגל - השתנתה התפיסה שהייתה ביסוד בנקים אלה לגבי פעילותם והסיכונים שנובעים מפעילות זו. ההתנהגות המופקרת של בנקים אלה הביאה אסון לא רק עליהם אלא על כל עולם הכספים וחייבה התערבות של הממשל בוושינגטון (ראו גם משבר הסב-פריים).
2. בישראל בנקים להשקעות הם אלה העוסקים באשראי לטווח ארוך כשרובם היו בשליטתה של הממשלה או בהשפעתה המכרעת. כאן הם נוסדו כדי לענות על צרכיו של ענף, או מִגזר, מסוים במשק, שאינו מצליח לקבל את כל הדרוש לו מבנקים מסחריים. כיום אלה המכונים "בית השקעות פרטי" עוסקים בעיקר בניהול נכסים במיוחד לאחר רפורמת בכר.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: investment bank
1. בנק העוסק בגיוס ובהספקת הון קבוע לטווח ארוך. בנקים אלה מרכזים כספים לזמנים ארוכים על ידי מכירת איגרות חוב, מניות וכו', ואת התמורה המושגת בדרך זו הם משקיעים בהלוואות ארוכות מועד או בניירות ערך של גופים שונים. בפועל מבנה מערכת הבנקים להשקעות שונה מארץ לארץ והמערכות עצמן נושאות שמות שונים כשאלה נובעים מהתפתחות היסטורית, כלכלית ומדינית בכל ארץ וארץ. יש ביניהם כאלה המשמשים רק כבתי הוצאה לניירות ערך ובתפקיד זה הם עוסקים בהושטת עזרה לחברות בהכנה ובהנפקה של ניירות ערך לציבור (אך גם הנפקה פרטית), בטיפול בהצעות המכר הראשוניות וכו' והם משמשים כחתם של ההנפקה החדשה. אחרים עוסקים גם במתן אשראי לטווח ארוך, אך להבדיל מחברות השקעה, מעמדם הוא כשל נושים ולא כשל שותפים או בעלים. באנגליה הבנקים העוסקים בתפקידים אלה מכונים merchant bank, ובנוסף לייעוץ וגיוס הון לחברות אחרות, ניהול תיקים וכו', הם עוסקים גם בקנייה ומכירה של חברות אחרות.
בארצות הברית הבנקים להשקעות עסקו בעיקר בפעולות בנוסטרו במכשירים פיננסיים מתוחכמים. בעקבות במשבר הפיננסי ב-1929 הופרדו בנקים אלה על פי חוק (חוק גלס-סטיגל) מהבנקים המסחריים והם לא היו רשאים לקבל פיקדונות מהציבור. את הרווחים העצומים שהיו להם הם גרפו ממסחר בכספם והשתמשו במינוף עצום כדי להגדיל את אמצעיהם ובמקביל את הרווחים. ב-15 בספטמבר 2008 - היום שבו הודיע בנק ההשקעות ליהמן ברדרס על פשיטת רגל - השתנתה התפיסה שהייתה ביסוד בנקים אלה לגבי פעילותם והסיכונים שנובעים מפעילות זו. ההתנהגות המופקרת של בנקים אלה הביאה אסון לא רק עליהם אלא על כל עולם הכספים וחייבה התערבות של הממשל בוושינגטון (ראו גם משבר הסב-פריים).
2. בישראל בנקים להשקעות הם אלה העוסקים באשראי לטווח ארוך כשרובם היו בשליטתה של הממשלה או בהשפעתה המכרעת. כאן הם נוסדו כדי לענות על צרכיו של ענף, או מִגזר, מסוים במשק, שאינו מצליח לקבל את כל הדרוש לו מבנקים מסחריים. כיום אלה המכונים "בית השקעות פרטי" עוסקים בעיקר בניהול נכסים במיוחד לאחר רפורמת בכר.
