תורת כמות של כסף
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: quantity theory of money
תורה כלכלית הגורסת כי
ערך הכסף נמצא
ביחס הפוך לכמותו - לשון אחר: מחירי הסחורות בכל ארץ מותנים בהיקף
אמצעי התשלום המצוים בה ולכן
כמות הכסף במחזור תשפיע באופן ישיר על המחירים ועל ההוצאות -
תורה שהיא מאבני היסוד של
המוניטריזם. על פי
תיאוריה זו,
בטווח הקצר ניתן להניח
יחס קבוע בין היקף העסקות לבין היקף
התוצר הלאומי, ולכן
הכמות המבוקשת לכסף תלויה
בערך התוצר הלאומי
במחירים שוטפים. תורה זו - בניגוד לגישה הקיינסיאנית - אינה מקבלת את
ההנחה שכמות הכסף המבוקשת תלויה
בשער הריבית. לפי גישה זו, יותר
כסף במחזור יגרום למחירים גבוהים יותר אם מספר העסקות אינו
משתנה; ולהפך, פחות כסף במחזור יוריד את המחירים.
בעיקרון, תיאוריה זו מתייחסת אל כסף כאל כל
סחורה אחרת ולכן כשכמותו גדלה ערכו יורד, ולהפך. אם יש
במשק אינפלציה, הדרך הפשוטה
והיחידה, לפי חסידי תורה זו, היא להפסיק את גידול כמות הכסף במשק. הם אינם מקבלים את הטענה כי אינפלציה עשויה להיגרם מסיבות שאינן קשורות
בהדפסת כסף על ידי הממשלה (ולכן לדעתם הממשלה היא, תמיד, האחראית לאינפלציה). בגישה זו המונח כסף כולל גם איגרות
חוב וניירות ערך נזילים אחרים. המפתח הגדול ביותר של תורה זו הוא פרופ' אירווינג פישר, שכלל בתיאוריה זו גם את מהירות המחזור של הכסף (ראה
נוסחת עסקות). המתנגדים לתיאוריה טוענים שהקשר בין כמות הכסף למחירים אינו מוכח דיו, הן משום שמהירות המחזור אינה קבועה ולא ניתן לצפות את התנהגותה, והן משום שהקשר בין
כמות הכסף והמחירים אינן סיבה
ותוצאה. בדיקה מקרוב של תופעות האינפלציה מוכיחה כי יש מקרים בהם עליית המחירים באה מוקדם יותר והייתה מהירה יותר מאשר
התרחבות מחזור הכסף; לשון אחר: הנפקת הכסף באה בעקבות עלייתה של
רמת המחירים ולא להפך.