תורת ריבית על הלוואות כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: loanable funds theory of interest

תורה כלכלית המסבירה שיעורי ריבית במונחים של היצע וביקוש לכספים, דהיינו שריבית היא תמורה להלוואה כספית. הביקוש לכסף בא מלווים הרוצים להרוויח. יזמים לא ילוו כסף אם אין להם סיכוי להשיג רווח עליו. מחיר ההלוואה - הריבית - מאוזן כנגד התגמול הנובע מהשימוש בו - הרווח. אם אכן התוצאה היא רווח, היזם ימשיך ללוות עד אשר הריבית והרווח ישתוו. הווה אומר: היזם ימשיך ללוות עד לנקודה שבה התשואה הצפויה על יחידת הון נוספת שווה לעלות הנוספת (ריבית) שכרוכה בלִלוות אותה. גורם זה מכונה על ידי ג'. מ. קיינס 'יעילות שולית של הון' (marginal efficiency of capital) והתיאוריות הקלאסיות כינו זאת 'תפוקה שולית של הון' (marginal productivity of capital). תורת ריבית על הלוואות מכונה גם 'תורת ריבית קלאסית' (classical theory of interest).