תיכנות ליניארי (קווי)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: linear programming
סוג של
תִכנון מתמטי
לחקר ביצועים ותִפעול שמשמש על מנת לקבוע
הקצאה אופטימלית של
מקורות מוגבלים
ולקבוע את הצירוף האופטימלי של מוצרים שניתן לייצרם בעזרת מערכת נתונה של ציוד ומכונות, או את הצירוף האופטימלי של תשומות
לייצור כמות נתונה של סחורות, וכן
זמן מכונה, שעות
עבודה, שטח, קביעת
תפוקה אופטימלית,
מדיניות מכירות וכדומה, על מנת להשיג את מטרות הארגון. כל אחת מהמטרות דורשת כמות שונה של המקורות המצויים בארגון וכל אחת מאלה נותנת כמות שונה של תפוקה או אובייקטים.
התכנות הליניארי, הנערך בדרך כלל בעזרת
מחשב, מנסה להבטיח את
הבחירה של הטובה מבין מספר רב של חלופות, שיש בהן כדי להגיע למטרות, כגון מירב
רווח או מִזער
עלות. הוא הופך את הגורמים בבעיה מסובכת למונחים אלגבראיים המאפשרים למצוא את הפתרון הטוב ביותר, בעזרת משוואות קוויות (ליניאריות), שהן משוואות פשוטות בחזקה ראשונה. לגבי
המשק הלאומי בכללו משתמשים בפתרונות של המשוואות שפותחו על ידי ליאוניטף (
ניתוח תשומה-תפוקה), המגדירות את היחסים שבין הענפים המשקיים לשם השגת תוצאות אופטימליות, כגון מירב
הכנסה לאומית, או חלוקת השקעות העשויה להבטיח גידול מקסימלי של הייצור. ראשיתו של התכנות הליניארי (כמו הרבה טכניקות המשמשות היום את
הכלכלה והעסקים) היא
בתחום הצבאי, על פי
פיתוח שנעשה על ידי ג'. ב. דנציג (Dantzig) בשנות ה-40 של המאה ה-20.