תַּעסוּקָה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: employment
1. השימוש
בעבודה, על ידי ארגון, להספקת
שירותים או כגורם
ייצור.
2. מתן עבודה לאנשים תמורת
שכר או
משכורת,
רווח או
תגמול אחר. מי שעושה את העבודה בתנאים אלה הוא
'מועסק' (employed). מועסק מוגדר בצורה שונה בחוקים שונים ולצרכים סטטיסטיים שונים, כגון לגבי דינו של מי שעובד
עבודה חלקית; מי שאינו מחפש עבודה (אם בכלל ואם באופן זמני) וכיוצ"ב. בהתאם להגדרת משרד העבודה הבינלאומי, המושג 'תעסוקה' כולל את כל האנשים מעל לגיל מוגדר המבצעים עבודה תמורת תגמול במשך תקופה נתונה, לרבות נעדרים זמנית מעבודתם
כתוצאה ממחלה, סכסוך עבודה, חופשה וכיוצ"ב. כן נכללים בתעסוקה בני
המשפחה, העובדים
בעסק משפחתי, ללא תשלום, לפחות שליש
מזמן העבודה המקובל במקצועם. היקף התעסוקה והמבנה שלה מצביעים על כיוון
הפעילות הכלכלית במדינה. כאשר חלים שינויים בפעילות זו, חלים גם שינויים בתום התעסוקה; שינויים אלה יכולים להיות
לטווח ארוך, או שינויים מחזוריים, או שינויים עונתיים. יתר על כן, בשל שינויים בסיסיים המתחוללים בעצם המִרקם של כלכלת העולם
ובכלכלה התעשייתית,
הקשר בין ייצור לתעסוקה הולך ומתנתק.
3. כלל מקומות העבודה העומדים לרשות
דורשי עבודה.