תשומה-תפוקה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: input-output
שיטות
לניתוח כושר התפוקה של
משק כלכלי מסוים, על סמך
ניתוח של יחסי
תפוקה בין ענפי
כלכלה שונים, על
בסיס לימוד התשומות והתפוקה של
הענף. בשיטה זו נעשית רשימה של תשומות החומרים הבסיסיים ומתוך
נתונים אמפיריים מחושב הסכום של כל
תשומה הדרושה כדי
לייצור תפוקה מסוימת; לשון אחר: כמויות התפוקה ליחידת תשומה, המהוות 'מקדמי תשומה-תפוקה' (input-output coefficients), משנמצאו מקדמים אלה, יכול ניתוח תשומה-תפוקה לעקוב אחרי התפוקה של המשק ולמדוד את השינויים בתשומות הדרושות כדי לייצר מערכת נתונה של תפוקות, וכן את השפעת השינויים
במגזר אחד על מגזרים אחרים במשק. ניתוח תשומה-תפוקה משמש בעיקר
בחשבונאות חברתית ומהווה מכשיר חשוב
לחקר הקשרים הבינענפיים במשק הלאומי. מייחסים לניתוח חשיבות מעשית כיסוד לתחזיות כלכליות שונות. השיטות פותחו ויושמו לראשונה על ידי וסילי ליאונטיף (Liontief),
כלכלן אמריקאי ממוצא רוסי שזכה ב-1973
בפרס נובל לכלכלה על
פיתוח השיטה. (ראה:
יחס תשומה-תפוקה).