אמנת היציבות והצמיחה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: stability and growth pact
כללים תקציביים שלהם הסכימו מדינות מרחב
האירו כתנאי להצטרפותן למרחב.
האמנה קובעת שעל כל המדינות החברות לנהל
תקציב מאוזן בזמנים רגילים. ממשלה שמנהלת גרעון תקציבי שעולה על 3%
מהתמ"ג, חייבת לנקוט מיד בפעולת מתקנת. מדינה שחורגת מתקרת ה-3% במשך יותר משלוש שנים רצופות, עלולה להיקנס במיליארדי אירו. האמנה הייתה אמורה להיות סמל פוליטי רב-עוצמה לכך שמדינות האירו לא יטעו האחת את רעותה. בפועל פורטוגל הייתה המדינה הראשונה שחרגה מכלל הגרעון התקציבי, עם 4.1% מהתמ"ג ב-2001. כאשר גם צרפת וגרמניה חרגו מהתקרה של 3% ב-2002, הדעות של המדינות האחרות היו מפולגות. מספר מדינות במרחב האירו הגיבו בכעס, ואילו מדינות אחרות קראו לתיקון האמנה, או אף לביטולה.