ארגונים לא-ממשלתיים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Non-Governental Organization [NGO]
ארגונים שאינם שליטת הממשלה. למרות שארגונים כאלו היו קיימים במשך דורות רבים המגמות החברתיות והכלכליות העדכניות העניקו חיים חדשים לארגונים הללו, שהם בדרך כלל וולונטריים, שלא למטרות רווח ו"סביב נושא אחד". קריסת הקומוניזם, התרחבות הדמוקרטיה, השינויים הטכנולוגיים וההשתלבות הכלכלית (גלובליזציה) סייעו לצמיחת הארגונים הלא-ממשלתיים. יתר על כן, הגלובליזציה עצמה יצרה גל חדש של חששות לגבי איכות סביבה, זכויות עובדים, זכויות אדם, זכויות צרכנים וכיוצא באלו. הדמוקרטיזציה והקידמה הטכנולוגית יצרו מהפכה בדרך בה אזרחים יכולים להתאחד כדי לבטא מורת רוח ומחאה. הממשלות הן הגורם שעליו מופעל עיקר הלחץ של הארגונים הללו, אבל ניתן לטעון שמוסדות בין-ממשלתיים, כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, סוכנויות האו"ם וארגון הסחר העולמי חשים יותר את הלחץ, מאחר שאין להם כוח פוליטי. מעט מאוד חברי פרלמנטים ניצבים בפני לחץ ישיר של קרן המטבע או ארגון הסחר העולמי, אבל כל מחוקק וקובע מדיניות ניצב בפני לחצים של קבוצות אזרחים בעלות אינטרסים מיוחדים. אם נוסיף לכך את הדימוי הציבורי העלוב של הביורוקרטיות הטכנוקרטיות נטולות הפנים, אין זה מפתיע כלל ועיקר שהן מהוות מטרה פופולרית לעקיצות של האגונים הלא-ממשלתיים. לתגובת הממשלות והארגונים הבין-ממשלתיים לארגונים הלא ממשךתיים עשויות להיות השלכות חשובות גם על הכלכלה העולמית. לא פחות חשובה מכך היא תגובת הארגונים הלא-ממשלתיים עצמם לדרישות לגלות יותר שקיפות, על רקע הדאגות הגוברות לגבי התנהגות שלהן בתחומים שונים, כגון מקורות המימון שלהם.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: Non-Governental Organization [NGO]
ארגונים שאינם שליטת הממשלה. למרות שארגונים כאלו היו קיימים במשך דורות רבים המגמות החברתיות והכלכליות העדכניות העניקו חיים חדשים לארגונים הללו, שהם בדרך כלל וולונטריים, שלא למטרות רווח ו"סביב נושא אחד". קריסת הקומוניזם, התרחבות הדמוקרטיה, השינויים הטכנולוגיים וההשתלבות הכלכלית (גלובליזציה) סייעו לצמיחת הארגונים הלא-ממשלתיים. יתר על כן, הגלובליזציה עצמה יצרה גל חדש של חששות לגבי איכות סביבה, זכויות עובדים, זכויות אדם, זכויות צרכנים וכיוצא באלו. הדמוקרטיזציה והקידמה הטכנולוגית יצרו מהפכה בדרך בה אזרחים יכולים להתאחד כדי לבטא מורת רוח ומחאה. הממשלות הן הגורם שעליו מופעל עיקר הלחץ של הארגונים הללו, אבל ניתן לטעון שמוסדות בין-ממשלתיים, כמו הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, סוכנויות האו"ם וארגון הסחר העולמי חשים יותר את הלחץ, מאחר שאין להם כוח פוליטי. מעט מאוד חברי פרלמנטים ניצבים בפני לחץ ישיר של קרן המטבע או ארגון הסחר העולמי, אבל כל מחוקק וקובע מדיניות ניצב בפני לחצים של קבוצות אזרחים בעלות אינטרסים מיוחדים. אם נוסיף לכך את הדימוי הציבורי העלוב של הביורוקרטיות הטכנוקרטיות נטולות הפנים, אין זה מפתיע כלל ועיקר שהן מהוות מטרה פופולרית לעקיצות של האגונים הלא-ממשלתיים. לתגובת הממשלות והארגונים הבין-ממשלתיים לארגונים הלא ממשךתיים עשויות להיות השלכות חשובות גם על הכלכלה העולמית. לא פחות חשובה מכך היא תגובת הארגונים הלא-ממשלתיים עצמם לדרישות לגלות יותר שקיפות, על רקע הדאגות הגוברות לגבי התנהגות שלהן בתחומים שונים, כגון מקורות המימון שלהם.
