דוֹלָרִיזָצְיָה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: dollarization
מצב שבו
המטבע של מדינה מוחלף כמטבע המועדף על-ידי אזרחיה בדולר האמריקאי. זו יכולה להיות
מדיניות ממשלתית מכוונת, או
תוצאה של החלטות פרטיות רבות בין קונים ומוכרים (לדוגמה, עם
סימן ראשון לבעיות
באופק, משקיעים ברחבי דרום אמריקה בורחים בדרך כלל אל הדולרים). כאשר מדובר על מדיניות ממשלתית, הדולריזציה מתבססת למעשה על מועצת מטבע.המשיכה אל הדולר נובעת מכך שערכו יציב יותר
מערך המטבע המקומי הבלתי-אמין, שלעיתים תכופות יש לו היסטוריה של התמוטטויות פתאומיות. באמצעות ביטול
הסיכון של
פיחות מול הדולר, עלויות ההלוואות של חברות ושל הממשלה בשוקי
ההון הבינלאומיים פוחתות, מאחר שהסיכון של המטבע מתבטל.
חיסרון גדול הוא בכך שהשליטה
במדיניות המוניטרית עוברת לידי
הבנק המרכזי האמריקאי, פדרל רזרב,
ושער הריבית המתאים לארצות-הברית אינו מתאים בהכרח למדינה שהנהיגה את הדולריזציה, אם המדינה הזו וארצות-הברית אינן מהוות מרחב מטבע אופטימלי. זו אחת הסיבות לכך שבכמה מדינות, המטבע המקומי הוחלף במטבע אחר שהוא יציב יחסית, כמו, לדוגמה,
האירו בכמה מדינות במרכז אירופה (ולפני כן, המארק הגרמני).
ב-1983
יזם שר האוצר דאז, יורם ארידור, תחת מעטה כבד של סודיות תוכנית לדולריזציה של
המשק הישראלי, כפיתרון לבעיית ההיפר-אינפלציה שהשתוללה אז בישראל. חשיפת התוכנית, יחד עם
התמוטטות המניות הבנקאיות באוקטובר של אותה שנה, הביאו להתפטרותו של ארידור וקץ הקריירה הפוליטית שלו.