משבר מאזן תשלומים
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: balance of payment crisis
ביטוי טעון מבחינה פוליטית, אבל מדינה יכולה לעיתים תכופות לקיים גרעון
בחשבון השוטף (גרעון שוטף) במשך שנים רבות מבלי שכלכלתה תסבול מכך, מפני שכל גרעון יהיה זעיר
ביחס להכנסה הלאומית של המדינה ולעושרה. אם הגרעון נגרם על-ידי חברות שמייבאות
טכנולוגיה וסחורות
הון אחרות מחו"ל, מה שישפר את
הפריון שלה,
הכלכלה עשויה ליהנות מכך. גרעון שצריך להיות ממומן על-ידי
המגזר הציבורי עלול להיות בעייתי יותר, בייחוד אם
המגזר הציבורי מוגבל בכל הנוגע לגביית
מיסים או גיוס הלוואות, ויש לו יתרות כספיות מצומצמות. כאשר ממשלת רוסיה לא עמדה בתשלומי
הריבית על
החוב החיצוני שלה באוגוסט 1998, היא לא יכלה ללוות עוד
כסף בשוקי ההון הבינלאומיים. היא לא יכלה גם להגדיל את גביית המס בכלכלתה הקורסת, או למצוא מישהו בתוך רוסיה שהיה מוכן להלוות לה כספים. זה היה
משבר מאזן תשלומים אמיתי. בשנים הראשונות של המאה ה-21, כלכלנים החלו לחשוש שארצות-הברית תמצא את עצמה במשבר
מאזן תשלומים. הגרעון השוטף האמריקאי הנוכחי עלה אל מעל 5% מן
התמ"ג, והפך את הכלכלה לתלויה מאוד
באשראי חוץ.