אסדרה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: regulation
החוקים המסדירים את פעילותה של היוזמה הפרטית. הממשלה היא זו שמטילה בדרך כלל אסדרה, במישרין או באמצעות מפקחים ממונים. מספר תעשיות ומקצועות אוכפים פיקוח על חבריהם באמצעות אסדרה עצמית. (גוף המסדיר את עצמו). במקרים רבים, אסדרה קיימת כדי לטפל בכשל שוק. גורמים חיצוניים כמו זיהום הולידו חוקים שמגבילים פליטת גזים רעילים על-ידי מפעלים, לדוגמה. אסדרה של שיווק מוצרים פיננסיים ליחידים הונהגה כהגנה מפני פירמות פיננסיות חסרות מצפון, שיש להן מידע טוב יותר מאשר ללקוחותיהן. אסדרה של תשואה ופיקוח על מחירים הונהגו כדי לרסן מונופולים טבעיים, לעיתים במקום הלאמה שלהם. חלק מהאסדרה נובע ממניעים פוליטיים יותר מאשר כלכליים, כמו, לדוגמה, הגבלת מספר שעות העבודה או התנאים שבהם יכול מעסיק לפטר עובדים.
גם כאשר האסדרה מונהגת מנימוקים כלכליים חזקים, היא עלולה לייצר יותר עלויות מאשר יתרונות. פירמות או יחידים שכפופים לאסדרה נושאים לעיתים בעלויות גבוהות של עמידה בדרישותיה. חברות עלולות להשקיע משאבים נכבדים בארביטראז' רגולטורי, ולקוחותיהן בוודאי לא נהנים מכך. אסדרה עלולה גם להוביל לסיכון מוסרי, אם אנשים מאמינים שהממשלה פוקחת עין על התנהגות העסקים שמצויים בפיקוח, ולכן הם אינם צריכים להשגיח בעצמם על העסקים הללו. עיצוב לא נכון של אסדרה עלול לכלוא תעשייה במצב של איזון בלתי-יעיל. אסדרה נוקשה עלולה להחניק חדשנות. ישנה גם הסכנה של שבי אסדרתי. בקיצור, כשל אסדרתי עלול לעיתים להסב לכלכלה נזק גדול יותר מאשר כשל שוק.
במשבר הסב-פריים הטילו רבים את האשמה במאסדרים משום שהיה אצלם מידע רב אבל הם לא פעלו כל עוד השוק פעל כסידרו, כביכול. המשבר יצר אפשרות של התערבות שתתקבל בהבנה בעולם העסקים, כגון מודלים לניהול והערכת סיכונים, תמריצים ובונוסים למנהלים, אך לא נראה, בינתיים, כי הוסקו המסקנות הנכונות.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: regulation
החוקים המסדירים את פעילותה של היוזמה הפרטית. הממשלה היא זו שמטילה בדרך כלל אסדרה, במישרין או באמצעות מפקחים ממונים. מספר תעשיות ומקצועות אוכפים פיקוח על חבריהם באמצעות אסדרה עצמית. (גוף המסדיר את עצמו). במקרים רבים, אסדרה קיימת כדי לטפל בכשל שוק. גורמים חיצוניים כמו זיהום הולידו חוקים שמגבילים פליטת גזים רעילים על-ידי מפעלים, לדוגמה. אסדרה של שיווק מוצרים פיננסיים ליחידים הונהגה כהגנה מפני פירמות פיננסיות חסרות מצפון, שיש להן מידע טוב יותר מאשר ללקוחותיהן. אסדרה של תשואה ופיקוח על מחירים הונהגו כדי לרסן מונופולים טבעיים, לעיתים במקום הלאמה שלהם. חלק מהאסדרה נובע ממניעים פוליטיים יותר מאשר כלכליים, כמו, לדוגמה, הגבלת מספר שעות העבודה או התנאים שבהם יכול מעסיק לפטר עובדים.
גם כאשר האסדרה מונהגת מנימוקים כלכליים חזקים, היא עלולה לייצר יותר עלויות מאשר יתרונות. פירמות או יחידים שכפופים לאסדרה נושאים לעיתים בעלויות גבוהות של עמידה בדרישותיה. חברות עלולות להשקיע משאבים נכבדים בארביטראז' רגולטורי, ולקוחותיהן בוודאי לא נהנים מכך. אסדרה עלולה גם להוביל לסיכון מוסרי, אם אנשים מאמינים שהממשלה פוקחת עין על התנהגות העסקים שמצויים בפיקוח, ולכן הם אינם צריכים להשגיח בעצמם על העסקים הללו. עיצוב לא נכון של אסדרה עלול לכלוא תעשייה במצב של איזון בלתי-יעיל. אסדרה נוקשה עלולה להחניק חדשנות. ישנה גם הסכנה של שבי אסדרתי. בקיצור, כשל אסדרתי עלול לעיתים להסב לכלכלה נזק גדול יותר מאשר כשל שוק.
במשבר הסב-פריים הטילו רבים את האשמה במאסדרים משום שהיה אצלם מידע רב אבל הם לא פעלו כל עוד השוק פעל כסידרו, כביכול. המשבר יצר אפשרות של התערבות שתתקבל בהבנה בעולם העסקים, כגון מודלים לניהול והערכת סיכונים, תמריצים ובונוסים למנהלים, אך לא נראה, בינתיים, כי הוסקו המסקנות הנכונות.
