שולי
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal
ההפרש שיוצרת יחידה נוספת של משהו. הכנסה שולית היא ההכנסה הנוספת שמתקבלת ממכירת יחידה נוספת של משהו. מחיר שולי הוא כמה עוד הצרכן משלם תמורת יחידה נוספת. תועלת שולית היא כמה תועלת מקבל אדם מצריכת (או עשיית) יחידה נוספת של משהו. התוצר השולי של עבודה הוא התפוקה הנוספת שפירמה תקבל מהעסקת עובד נוסף, או מהארכת שעות העבודה של עובד קיים. הנטייה השולית לצרוך (או לחסוך) מודדת בכמה תגדל צריכה (או חיסכון) של משק בית, אם הכנסתו תעלה נניח בדולר נוסף. שיעור המיסוי השולי מודד כמה מס נוסף נשלם אם נרוויח דולר נוסף.
העלות השולית יכולה להיות שונה מאוד מן העלות הממוצעת, שהיא חלוקת סך העלות במספר היחידות שיוצרו. ממצא שכיח במיקרו-כלכלה הוא ששינויים מצרפיים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול. באופן כללי, חשיבה על "שוליים" מובילה במקרים רבים לקבלת החלטות כלכליות טובות יותר מאשר חשיבה על הממוצעים.
אלפרד מרשל, שנחשב לאבי הכלכלה הניאו-קלאסית, ביסס רבות מן התיאוריות שלו על התנהגות שולית ולא על התנהגות ממוצעת. לדוגמה: בהנחות יסוד מסוימות, פירמה ששואפת למקסם את רווחיה, תגדיל את הייצור עד לנקודה שבה ההכנסה השולית תשתווה לעלות השולית. זאת, מפני שאם ההכנסה השולית תעלה על העלות השולית, החברה תגדיל את רווחיה באמצעות הוספת יחידת תפוקה. לחילופין, אם העלות השולית תעלה על ההכנסה השולית, החברה תוכל להגדיל את רווחיה באמצעות ייצור פחות יחידות תפוקה. בכל תחומי החיים, כלל הברזל של ההתנהגות הכלכלית הרציונלית הוא: עשה משהו רק אם התועלת השולית שתפיק ממנו תעלה על העלות השולית של העשייה הזו.
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: marginal
ההפרש שיוצרת יחידה נוספת של משהו. הכנסה שולית היא ההכנסה הנוספת שמתקבלת ממכירת יחידה נוספת של משהו. מחיר שולי הוא כמה עוד הצרכן משלם תמורת יחידה נוספת. תועלת שולית היא כמה תועלת מקבל אדם מצריכת (או עשיית) יחידה נוספת של משהו. התוצר השולי של עבודה הוא התפוקה הנוספת שפירמה תקבל מהעסקת עובד נוסף, או מהארכת שעות העבודה של עובד קיים. הנטייה השולית לצרוך (או לחסוך) מודדת בכמה תגדל צריכה (או חיסכון) של משק בית, אם הכנסתו תעלה נניח בדולר נוסף. שיעור המיסוי השולי מודד כמה מס נוסף נשלם אם נרוויח דולר נוסף.
העלות השולית יכולה להיות שונה מאוד מן העלות הממוצעת, שהיא חלוקת סך העלות במספר היחידות שיוצרו. ממצא שכיח במיקרו-כלכלה הוא ששינויים מצרפיים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול. באופן כללי, חשיבה על "שוליים" מובילה במקרים רבים לקבלת החלטות כלכליות טובות יותר מאשר חשיבה על הממוצעים.
אלפרד מרשל, שנחשב לאבי הכלכלה הניאו-קלאסית, ביסס רבות מן התיאוריות שלו על התנהגות שולית ולא על התנהגות ממוצעת. לדוגמה: בהנחות יסוד מסוימות, פירמה ששואפת למקסם את רווחיה, תגדיל את הייצור עד לנקודה שבה ההכנסה השולית תשתווה לעלות השולית. זאת, מפני שאם ההכנסה השולית תעלה על העלות השולית, החברה תגדיל את רווחיה באמצעות הוספת יחידת תפוקה. לחילופין, אם העלות השולית תעלה על ההכנסה השולית, החברה תוכל להגדיל את רווחיה באמצעות ייצור פחות יחידות תפוקה. בכל תחומי החיים, כלל הברזל של ההתנהגות הכלכלית הרציונלית הוא: עשה משהו רק אם התועלת השולית שתפיק ממנו תעלה על העלות השולית של העשייה הזו.
