גורמי ייצור כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: factors of production

1. שם כולל לגורמי תשומה המשתתפים בתהליך הייצור - קרקע, עבודה והון, אשר יחד עם יוזמה וניהול ובהתחשב בגורם הזמן מביאים לתפוקתם של סחורות ושירותים. את החלוקה המקובלת של גורמי הייצור לשלוש קבוצות עיקריות - קרקע, עבודה והון - פיתח ג'אן בפטיסטי סֵיי (1832-1767). במשך הזמן הוסיפו כלכלנים גורם ייצור נוסף - כושר, יזמות וניהול. חישוב העלות של כל גורם ייצור נעשה לעתים על פי אומדן משום שגורם ייצור אחד יכול שיהיה שייך ליותר מקטגוריה אחת. מבחינים בין 'גורמי ייצור משתנים' (variable factors of production) - גורמים שניתן לשנותם בטווח קצר, לבין 'גורמי ייצור קבועים' (fixed factors of production) - גורמים שניתן לשנותם רק בטווח הארוך (כגון הרחבה או צמצום של המפעל). בעליו של כל גורם ייצור מקבל תמורה על פי שירותיו: רנטה (לקרקע), שכר (לעבודה) ורווחים (להון). בימינו הוחלפה החלוקה הקלאסית לגורמי ייצור בתורת הפריון השולי, שלפיה מחירם של כל גורמי הייצור נקבע בדרך אחת - על ידי התפוקה השולית שלהם. כלומר: גודלה של התמורה נקבע על פי התרומה שתורמת יחידה שולית של אותו גורם לתפוקה הכוללת. כאשר גורמי ייצור אלה נמצאים ב'נקודת אופטימום' (point of ideal proportion) - דהיינו, כאשר הפרופורציה בין גורמי הייצור היא אופטימלית - הפירמה תקבל את התשואה האפשרית הגבוהה ביותר. גורמי ייצור מכונים לעתים 'גורם' (factor) סתם.
2. נתונים סטטיסטיים המודדים את הפרודוקטיביות של פירמה, ענף או מדינה.