דחיקת רגל / מניעת כניסה
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: crowding out
מונח המתייחס להשפעתו של מימון גירעוני של תקציב הממשלה על לווים פרטיים ועל פעילותם במשק שעה שגם הם רוצים ללוות כספים. גיוסי הון כבדים מצד הממשלה גורמים לדלדול מקורות ההון העומדים לרשות הגורמים החוץ-ממשלתיים ויוצרים לחץ במערכת המוניטרית. ההנחה היא שביקוש ממשלתי, ההולך וגדל לכמות אשראי נתונה, דוחף את שערי הריבית על האשראי כלפי מעלה וגורם לכך שלווים שוליים אין בכוחם לקבל את האשראי הדרוש להם וכתוצאה מכך הם צריכים לבטל את פעילותם. הלחצים השונים יוצרים חוסר שיווי משקל, שאיזונו מתאפשר לעתים במחיר של גירעונות נזילות כבדים של המערכת הבנקאית. באופן כללי, כאשר התוצר הלאומי גדל (כתוצאה ממדיניות פיסקלית מרחיבה) ושער הריבית עולה - הגידול בתוצר הלאומי גורם לגידול בתצרוכת (שהיא פונקציה ביחס ישר של התוצר הלאומי הנקי). אולם, העלייה בשער הריבית מקטינה את ההשקעה (שהיא חלק אחר של הביקוש המצרפי והיא עומדת ביחס הפוך לשער הריבית). לכן, בשיווי המשקל החדש תהיה ההשקעה קטנה יותר. כלומר: הגידול בביקוש המצרפי והגידול בתוצר גרמו להקטנת ההשקעה. תיאוריה זו מקובלת על אלה המתנגדים למימון גירעוני של הממשלה. אולם התיאוריה אינה פועלת באופן שווה בתנאים כלכליים שונים. כך, למשל, בתנאים של שוק גואה תיאוריה זו אמנם תתקיים; לעומת זאת, בתנאי מיתון, כאשר היצע הכסף גדול מהביקוש, השפעת מימון גירעוני של שערי הריבית תהיה מזערית, אם בכלל. (ראה: ניהול חוב.)
כלכלה וסטטיסטיקה
לועזית: crowding out
מונח המתייחס להשפעתו של מימון גירעוני של תקציב הממשלה על לווים פרטיים ועל פעילותם במשק שעה שגם הם רוצים ללוות כספים. גיוסי הון כבדים מצד הממשלה גורמים לדלדול מקורות ההון העומדים לרשות הגורמים החוץ-ממשלתיים ויוצרים לחץ במערכת המוניטרית. ההנחה היא שביקוש ממשלתי, ההולך וגדל לכמות אשראי נתונה, דוחף את שערי הריבית על האשראי כלפי מעלה וגורם לכך שלווים שוליים אין בכוחם לקבל את האשראי הדרוש להם וכתוצאה מכך הם צריכים לבטל את פעילותם. הלחצים השונים יוצרים חוסר שיווי משקל, שאיזונו מתאפשר לעתים במחיר של גירעונות נזילות כבדים של המערכת הבנקאית. באופן כללי, כאשר התוצר הלאומי גדל (כתוצאה ממדיניות פיסקלית מרחיבה) ושער הריבית עולה - הגידול בתוצר הלאומי גורם לגידול בתצרוכת (שהיא פונקציה ביחס ישר של התוצר הלאומי הנקי). אולם, העלייה בשער הריבית מקטינה את ההשקעה (שהיא חלק אחר של הביקוש המצרפי והיא עומדת ביחס הפוך לשער הריבית). לכן, בשיווי המשקל החדש תהיה ההשקעה קטנה יותר. כלומר: הגידול בביקוש המצרפי והגידול בתוצר גרמו להקטנת ההשקעה. תיאוריה זו מקובלת על אלה המתנגדים למימון גירעוני של הממשלה. אולם התיאוריה אינה פועלת באופן שווה בתנאים כלכליים שונים. כך, למשל, בתנאים של שוק גואה תיאוריה זו אמנם תתקיים; לעומת זאת, בתנאי מיתון, כאשר היצע הכסף גדול מהביקוש, השפעת מימון גירעוני של שערי הריבית תהיה מזערית, אם בכלל. (ראה: ניהול חוב.)
